(א) בגן ציבורי תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה לכל אלה: (1) לכניסה אחת אליו לפחות, הזמינה לציבור; (2) למרכזי העניין העיקריים בו, לעניין זה, ”מרכז עניין“ – לרבות טיילת, שביל הליכה, אזור להתאספות קהל, פינת ישיבה, אזור פיקניק, מצפור, תצפית, אלמנט אמנות, מקום המהווה מוקד משיכה לציבור עקב פעילות המתרחשת בו או תצוגה הנערכת בו, אתר משחקים שחובה לבצע בו התאמות נגישות לפי הוראות תקנה 11, אזורי פעילות משחק וספורט, אזור המיועד לכלבים ולמעט מיתקנים לפעילות גופנית באזור עם גישה חופשית. (ב) הדרכים המובילות למרכזי העניין העיקריים לפחות, יובחנו באמצעות ניגוד מישושי וחזותי. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), הוראות תקנות אלה יחולו על גנים ציבוריים קיימים ביישוב, שהחייב בביצוע נגישות לגביהם הוא הרשות המקומית או ועד מקומי, כמפורט להלן: (1) כל הגנים הציבוריים הקיימים המסווגים כלהלן: (א) גן ציבורי רובעי; (ב) גן ציבורי כלל־עירוני או גן ציבורי כלל־יישובי, לפי העניין; (2) 50 אחוזים לפחות מן הגנים הציבוריים הקיימים ביישוב שאינם נזכרים בפסקה (1); הרשות המקומית תורה על רשימת הגנים הללו באופן שתיווצר פריסה הולמת של גנים כאמור ביישוב; בהוראתה תתחשב הרשות המקומית, בין השאר, בשימוש היום־יומי בגן על ידי התושבים המתגוררים בסמוך לו ובמרחק ההליכה מבתי התושבים לגן, במסלול הליכה נגיש; (3) ברשות מקומית שאינה מועצה אזורית ומספר תושביה הוא 10,000 לפחות, תאושר הפריסה האמורה על ידי מורשה נגישות, מבנים, תשתיות וסביבה. (ד) לא יאוחר מתום שנה מיום התחילה, תפרסם הרשות המקומית באתר האינטרנט שלה ובמשרדיה, בעת שהם פתוחים לקבלת קהל, את רשימת הגנים הציבוריים הקיימים, לפי האמור בפסקה (2); אם הרשות המקומית היא מועצה אזורית יכלול הפרסום את רשימת הגנים כאמור בכל אחד מיישוביה.