(א) בתקנה זו – ”מקום תצפית“ – מקום שממנו אדם היושב בכיסא גלגלים יכול לראות אדם העומד ליד חלקת קבר או ליד פתח פוסטוקייה, לפי העניין; ”קבורה בדופן קיר“ – קבורה שבה הנפטרים נטמנים בכוכים שבקיר והמצבות ממוקמות בחזית הקיר; ”קבורה במישור“ – קבורה שבה הנפטרים נטמנים מתחת למישור שעליו עומדים הפוקדים את הקברים והמצבה מצויה מעל המישור; ”פוסטוקייה“ (فستوقية) – מבנה ייעודי שבו קבורים הנפטרים יחדיו; ”שטח הרחבה רציפה“ – שטח לצורכי קבורה שהוא מקום חדש שאינו בניין ומהווה הרחבה רציפה של בית קברות קיים; ”שטח לצורכי קבורה“ – כמשמעותו בתכנית מיתאר ארצית לבתי עלמין מס׳ ת/מ/א/19; ”שטח שפותח“ – שטח לצורכי קבורה שבוצעו בו אחת או יותר מהפעולות האלה: פותחו בו טרסות באמצעות קירות תמך, בוצעו בו יציקות בטון לקברים או נסללו בו דרכי גישה; ”שטח שטרם פותח“ – שטח לצורכי קבורה שאינו שטח שפותח. (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר לחלוק כבוד למת, ללוותו בדרכו האחרונה ולפקוד את חלקת הקבר, לפי האמור בתקנה זו. (ג) בבית עלמין תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה, לאלה לפחות: (1) לכניסה עיקרית, למשרדי בית העלמין, למקום לנטילת ידיים, לקופות צדקה, למקום לממכר נרות זיכרון ולמקום לממכר פרחים; (2) למקום התקהלות או תפילה שנערכים בו טקסים, כגון בית לוויות, סככה או רחבה; (3) למקום רחיצת הנפטר בבית עלמין של העדה המוסלמית; (4) למקום זיהוי הנפטר אם הדבר הוא חלק ממנהג העדה הדתית. (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תהיה בבית קברות נגישות לאדם עם מוגבלות כמפורט להלן: (1) בשטח שפותח בבית קברות קיים – (א) יבוצעו התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות בניידות שהן סבירות בנסיבות העניין כדי להגדיל את אפשרות הנגישות שלו; דוגמה להתאמה כאמור היא התקנת כבש, המהווה מעקף למדרגות קיימות, שכתוצאה ממנו נוצרת דרך נגישה רציפה; בדרך צרה, כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי החייב בביצוע התאמות נגישות לבצע את ההתאמות האמורות בפסקת משנה זו, ואולם התאמות נגישות כאמור בדרך צרה, יבוצעו באופן שאדם עם מוגבלות שהתנייע לאורכה בכיסא גלגלים למרחק סביר, יוכל לצאת ממנה ולחזור לכיוון שממנו הגיע; אפשרויות היציאה והחזרה בכיוון האמור יבוצעו לפי הוראות תקנת משנה (ה)(2); (ב) לא תוצר דרך נגישה קיימת שרוחבה עולה על 1.3 מטרים, באופן שרוחבה יפחת מ־1.3 מטרים; (ג) לא תוצר דרך קיימת שרוחבה בין 0.8 מטרים ל־1.3 מטרים; (2) שטח שטרם פותח בבית קברות קיים, ובשטח הרחבה רציפה, שמיועד לקבורה, יתקיימו אלה: (א) במישור או בפוסטוקיות – אחד מאלה: (1) ממקום שבו יכול נוסע לרדת מרכב תוביל דרך נגישה עד למקום תצפית; אורכה של הדרך לא יעלה על 100 מטרים; עלה שיפועה על 5 אחוזים, לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים; המרחק ממקום תצפית אל אדם העומד ליד חלקת קבר או ליד פתח פוסטוקייה, לא יעלה על 25 מטרים; נוסף על כך תתאפשר לאדם עם מוגבלות בשטח שמיועד לקבורה במישור, נגישות עד למצבת הקבר לגבי 7 אחוזים לפחות מחלקות הקבר; (2) ממקום שבו יכול נוסע לרדת מרכב תוביל דרך נגישה עד לכל אחת ממצבות הקבר או עד לפתח כל אחת מהפוסטוקיות, לפי העניין; אורכה של הדרך לא יעלה על 130 מטרים; עלה שיפועה על 5 אחוזים, אורכה לא יעלה על 80 מטרים; אפשר גם שיתקיים שילוב של פסקאות משנה (1) ו־(2), ובלבד שלגבי כל חלקת קבר או פוסטוקייה, יתקיים אחד מביניהן; (ב) בדופן קיר – ממקום בבית הקברות שבו יכול נוסע לרדת מרכב תוביל דרך נגישה עד לתחתית כל חלק בקיר המיועד לקבורת נפטרים בדופן הקיר; אורכה של הדרך לא יעלה על 100 מטרים; עלה שיפועה על 5 אחוזים, המרחק האמור לא יעלה על 60 מטרים; (3) בבית קברות חדש ובשטח לצורכי קבורה שהוא מקום חדש שאינו בניין ואינו שטח הרחבה רציפה, והמיועד לקבורה – (א) במישור או בפוסטוקיות, תחול פסקה (2)(א), אך במקום ”25 מטרים“ בפסקה (2)(א)(1), יבוא ”20 מטרים“ ובמקום ”7 אחוזים“ יבוא ”10 אחוזים“; (ב) בדופן קיר – תחול פסקה (2)(ב). (ה) רוחבה של דרך נגישה – (1) בבית קברות קיים ובשטח הרחבה רציפה לא יפחת מ־1.3 מטרים; (2) בבית קברות חדש ובשטח לצורכי קבורה שהוא מקום חדש שאינו בניין ואינו שטח הרחבה רציפה, לא יפחת מ־1.6 מטרים; על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתוך שטח לצורכי קבורה במישור, בחלופה שלפיה מתאפשרת נגישות עד לכל אחת ממצבות הקבר (כגון לפי תקנת משנה (ד)(2)(א)(2)), אפשר שיחולו הוראות אלה: (א) רוחב דרך נגישה בין חלקות הקברים יהיה 0.9 מטרים לפחות; (ב) אדם המתנייע בכיסא גלגלים בקטע של דרך ברוחב 0.9 מטרים, יידרש לנוע לאורך קטע שאורכו אינו עולה על 45 מטרים עד שתתאפשר לו אחת מאלה: (1) פנייה של 180 מעלות לצורך חזרה לכיוון תחילתו של הקטע האמור; חזרה כאמור תתאפשר באמצעות שטח לסיבוב לפי תקן ישראלי 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4, הנמצא בקצות הקטע האמור; (2) פנייה של 90 מעלות לדרך שרוחבה 1.1 מטרים לפחות לצורך חזרה לכיוון תחילתו של קטע הדרך ברוחב 0.9 מטרים; דוגמה לחיבור הקטע האמור עם דרך שרוחבה 1.1 מטרים לפחות, מתוארת בציור שלהלן: (ו) בשטח לצורכי קבורה במישור שהנגישות בו מבוססת על תצפית לחלקות הקבורה, יישמרו ויוקצו לקבורת נפטרים שקרובם נכה, שתי חמישיות מחלקות הקבר שעד אליהן תתאפשר נגישות לפי תקנת משנה (ד)(2)(א)(1) או (ד)(3)(א) (להלן – חלקות שמורות); הוראה זו תעמוד בתוקפה לגבי השטח האמור, כל עוד נותרו בו חלקות קבורה שאינן חלקות שמורות ושניתן לקבור בהן, מלבד בחלקות שמורות; לעניין זה – ”נפטר שקרובו נכה“ – נפטר שקרוב משפחה שלו בדרגה ראשונה הוא אדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, באמצעות הליכון או באמצעות קביים; ”קרוב משפחה בדרגה ראשונה“ – בן זוג, בת זוג, בת, בן, אם, אב, אח או אחות. (ז) הוראות תקנה זו לא יחולו, לפי העניין, על – (1) מקום שלשם ביצוען יש לפגוע בקבר קיים או שנדרשת העתקתו; (2) מקום שעץ קיים מסתיר את קו הראייה ממקום תצפית לאדם העומד ליד חלקת קבר; פסקה זו לא תחול על גיזום עץ בצורה סבירה, בנסיבות העניין, שתאפשר צפייה לכיוון חלקה קבר; (3) בית עלמין סגור שהוכרז כזה ערב תחילתן של תקנות אלה, למעט קבר המצוי בו המהווה אתר עלייה לרגל; (4) בית עלמין שהוכרז בית עלמין סגור לאחר יום התחילה, החל בשנה ה־21 ממועד הסגירה, למעט קבר המצוי בו המהווה אתר עלייה לרגל; בתקנת משנה זו – ”אתר עלייה לרגל“ – חלקת קבר שהתקיימו לגביה שני אלה: (1) האדם שנקבר בה מהווה בעבור הציבור או בעבור קהילה מסוימת דמות ציבורית משמעותית או חשובה; (2) אנשים נוהגים לפקוד אותה דרך קבע, גם לאחר שבית העלמין הפך בית עלמין סגור; ”בית עלמין סגור“ – כמשמעותו בסעיף 14א(ז) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971, ולגבי עדות לא־יהודיות – בית עלמין שנותרו בו חלקות קבורה פנויות, בשיעור של 1 אחוז לכל היותר, מסך כל חלקות הקבורה.