(א) בתקנות אלה – ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון כללי למתן שירותי טלפוניה פנים ארציים נייחים או ניידים; ”בעל רישיון כללי ייחודי“, ”מיתקן בזק“, ”ציוד קצה“, ”שירות בזק“ ו”השר“ – כהגדרתם בחוק התקשורת; ”התאמות נגישות“, ”נגישות“ – כהגדרתם בחוק; ”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982; ”מצב M (מיקרופון)“ – מכשיר שמיעה מכוון למצב מיקרופון; ”מצב T (טלקויל)“ – סליל שטף מגנטי; ”שירותי טלפוניה“ – שירות של העברה ממותגת או מנותבת דו־מגמית, לרבות באמצעות מודם, של דיבור או של מסרי בזק דמויי דיבור, דוגמת אותות פקסימילה ושירותים נלווים. (ב) מונחים שלא הוגדרו בתקנות אלה תהיה להם המשמעות שניתנה להם בחוק או בחוק התקשורת, לפי העניין.