דילוג לתוכן
נורמות|NORMOT
מסמך מקור
דף הבית מה חל על הפרויקט שלי תהליך הפרויקט רשימת בדיקה חיפוש נורמות שאלות ותשובות
בתוקףHW-411125 יחידות ידע

נוהל W-02: מערכות תברואה בבתי חולים — הנחיות תכנון ואחזקה

נדגם 2026-09-11 · מקור רשמי ↗ · חיפוש בתוך המסמך ←
  • כל סוג מערכת כגון מי צריכה, מים רכים, כיבוי אש, מי קירור ועוד, יוצגו בתוכניות בצבע שונה בתוכניות כך שניתן להבחין בקלות שמדובר…
  • לכל מתחם תוכן תוכנית למערכת אספקת המים. התוכנית תכלול: א. נקודות חיבור לספק המים בגבול המתחם. ב. תוואי צנרת ראשית כולל קטרים, חומר…
  • 2.1.2 לכל מבנה תוכן תוכניות למערכת אספקת מים הכוללות: | א. נקודות הזנת מים למבנה. | ב. תוואי צנרת ראשית כולל קטרים, חומר הצינור…
  • כל רכיבי המערכת לאספקת מי שתיה כגון צינורות, אביזרים, חומרים ומוצרים הבאים במגע עם המים, יתאימו לייעודם, ולא יפגעו בטיב מי השתיה…
  • בכל חדר משאבות יוצב במקום גלוי תוכנית חדר המשאבות הכולל את הפירוט להלן: א. סוג משאבות. ב. יעוד המשאבות. ג. נתוני המשאבה (לחץ…
  • בתוכניות יסומנו כל הנקודות בעלות סיכון לזיהום מי שתיה כגון: הזנה למערכות כיבוי אש; הזנה למערכות מיזוג אויר המסחררות מים; הזנה…
  • החיבור הנוסף מרשת הציבורית יהיה רחוקה ככל הניתן מנקודת החיבור הראשונה, כך שיתאפשר הזנה מים למתחם כאשר מבוצעות עבודות אחזקה באחד…
  • המבנים יחוברו למקור אספקה ציבורי אמין כגון תאגיד מים או ספק מים מאושר, למבנה גדול הכולל מעל ל-200 מיטות אשפוז יבוצע חיבור נוסף…
  • משאבות הגברת לחץ למערכת אספקת המים, יחוברו להזנת חשמל חירום ("חיוני").
  • אספקת מים אמינה תחשב לאספקת מים ממקור המאפשר אספקת מים בספיקה יומית מרבית הנדרשת למתחם.
  • מקור המים יגובה במאגר מים בתכולה של צריכת מים ל-72 שעות לפחות.
  • חלוקת המים לכל המבנים במתחם תעשה באמצעות צנרת טבעתית היקפית.
  • מקור אספקת מים שאינה מספק מים מאושר או תאגיד מים נחשבת כאמינה אם יתקיימו כל התנאים הבאים: א. המערכת היא טבעתית. ב. למערכת קיים…
  • מקור מי השתיה מספק המים יהיה ממקור מאושר בהתאם לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתיה ומיתקני מי שתיה).
  • למאגר מים שתכולתו עולה מעל לצריכה של 72 שעות, יותקן במאגר מערכת סחרור הכוללת מערכת הכלרה. מערכת הסחרור תוכל לסחרר את כל נפח המאגר…
  • המערכת תאושר על ידי מהנדס משרד הבריאות.
  • בכל נקודת מילוי למאגר מים, הן למאגר עבור מי שתיה והן למאגר אחר כגון מערכות כיבוי אש, מערכות הסקה, מים מטופלים וכדומה, ראה רשימה…
  • מערכת אספקת מי שתיה על כל חלקיה ומכשיריה, לרבות כל המוצאים לספיקת המים מצינורות, אביזרים, ברזים, זרנוקים גמישים, צינורות אוויר,…
  • מילוי המיכלים ע"י צינור גמיש אסור בהחלט.
  • במיכלים קטנים ו/או ניידים שתכולתם אינה יכולה, באף מקרה, לגרום נזק בריאותי ניתן להשתמש בצינור גמיש למילוי ידני בתנאי ששובר ואקום…
  • ההגנה תעשה על ידי מניעת התקנת מאגר מים מתחת לתשתיות אחרות או לחלופין הגנת המאגר על ידי בניית דופן כפולה למאגר כאשר הדופן החיצונית…
  • בתוך מאגרי מי שתיה או מעליהם לא יעברו צינורות או חלקי מערכת של מים שאינם מי שתיה בין היתר מערכות נקזים, מערכות שפכים, מערכות ביוב…
  • תמנע חדירת מים שאינם מי שתיה או נוזלים מנקזים למיכלי מי השתיה, יש לשים לב שמאגרי מי שתיה לא יגבלו עם דופן מבנה אשר בצידה השני…
  • המיכלים יוצבו במקום מוגן מיכל זיהום אפשרי.
  • אין להתקין מאגר מי שתיה במפלס נמוך שמעליו ישנם מפלסים הכוללים חלקי מערכות המספקות נוזלים העלולים לדלוף לתוך מאגר מי השתיה.
  • מיקום המאגר ומיקום פתחי גישה לתחזוקה ופתחי האוורור יהיו במקום ומהנע חדירת זיהום מהסביבה כגון אבק, פליטת כלי רכב, עשן וגזי פליטה…
  • גימור פני השטח של המאגר שבאה במגע עם מי שתיה יהיו חלקים. חומר הגימור יאושר לשימוש עם מי שתיה ויעמדו בדרישות תקן הישראלי ת"י 5452.
  • בתחתית המאגר יותקן ברז ניקוז במקום הנמוך ביותר המאפשר הורקה מלאה של כל המאגר לצורכי תחזוקה וניקיון. רצפת המאגר תהיה משופעת לכיוון…
  • במערכת אספקת מי שתיה לא יעשה שימוש ברכיבים, צינורות ואביזרים ששימשו במערכות שאינם למי שתיה. הסבת מערכת שלא שימשה למי שתיה למערכת…
  • כאשר מוסד רפואי מספק מים לצרכן אחר כגון מבנה מסחרי, מכון טיפולי, מעבדה, תחנת דלק או אחר, יותקן אביזר מז"ח אל"מ בחיבור המים לצרכן…
  • צנרת (צינור ואביזרים) מים המוליכה מי שתיה ומים שאינה לשתיה, תסומן לכל אורכה בסימון ברור במרחק שאינו גדול מ-3 מטר בין הסימונים.…
  • אין להתקין קטעי צנרת אספקת מים שבהם לא מובטח סחרור ואריענון של המים הנמצאים בתוך הצנרת.
  • כל קו ראשי המספק מי שתיה קרים או חמים, יחובר בנקודה הרחוקה ביותר לקו סחרור המזרים את המים בחזרה למקור אספקת המים. לחלופין ניתן…
  • ניתן להיעזר בטבלה הבאה לקביעת קוטרי צנרת ההחזרה. טבלה: קוטר צינור ההחזרה (סחרור) במערכת מים קרים וחמים – קוטר צינור אספקת מים במ"מ…
  • קו ההחזרה יהיה בקוטר קטן מקוטר הקו הראשי ויבטיח סחרור מים בספיקה מינימלית של 200 ליטר לשעה, ניתן להתקין שסתום ספיקה בנקודת חיבור…
  • מערכות מים שהושבתו לפרקי זמן ארוך, מעל 48 שעות, יוחזרו לפעולה בהתאם לדרישות משרד הבריאות המפורסמות במסמך "הנחיות למניעת התרבות…
  • צנרת אספקת מים לא תותקן בתוך רכיב קונסטרוקטיבי או בתוך יציקת בטון של רכיב המבנה, למרות האמור לעיל, מותר להתקין צנרת ברכיב…
  • מערכות מי שתיה יופרדו ממערכות שאינם מי שתיה. במקומות שבהם קיים חיבור בין מערכות מי שתיה למערכות שאינם מי שתיה, יותקן הגנה באמצעות…
  • קבועות סניטריות יוגן מפני זרימה חוזרת כדלקמן: קצה המוצא שממנו זורמים המים יהיה מורם מעל שפת הקיבול המקסימלית של הקבועה, הכלי או…
  • למרות האמור בסעיף, במקום שלא ניתן לקיים מרווח אוויר מינימלי, יהא מוצא מי השתיה מצויד באמצעי למניעת זרימה חוזרת שהגישה אליו נוחה…
  • התקן מונע זרימה חוזרת יותקן ויתוחזק עפ"י דרישות תקן הישראלי ת"י 4426.
  • כל קו מי צריכה היוצא ממאגר מי שתיה יותקן כך יהיה ניתן לנקזם לגמרי מהמים הכלואים בצנרת. כדי לקיים דרישה זאת, יותקנו ברזי ניקוז…
  • בפיצול קו משני מקו ראשי יותקן מגוף ניתוק לצורך ניתוק נקודות הצריכה במהלך תהליך החיטוי.
  • למוסד רפואי עד 100 מיטות, העונה על ההגדרה של בית חולים קטן כמוגדר במכ"ר 505, לא נדרשת אגירת מים לצריכה כללית ולשעת חירום למעט…
  • 2.2.9.1 נפח אגירת מים המינימלי במוסד רפואי יהיה בהתאם לטבלה הבאה: | ייעוד השימוש: לצריכה כללית ולשעת חירום למעט צריכה לכיבוי אש…
  • למבנים חדשים חובה לתכנן מאגר מי שתיה הנפרד מיכל מאגר אחר שלא נועד לאספקת מי שתיה כגון מאגר למערכות כיבוי אש, הסקה, קירור או כל…
  • יובטח כי נפח אגירת המים לצורכי כיבוי אש, הידרנטים, גלגלונים ומתזים לא ישמש לכל צורך אחר.
  • מאגרי מי שתיה יוגן מפני גישה ותפעול על ידי גורם לא מורשה באמצעות נעילה או הגנה אחרת שקולה. המיגון יתאים להוראות רשות המים.
  • כל פתחי האוורור ופתחי הכניסה למאגרי מי שתיה יוגנו מפני חדירת מזיקים על ידי רשתות צפופות בעלת עינית הקטנה מ-1 מ"מ וקיבוע בעזרת…
  • לכל מאגר מים יותקנו אמצעים למניעת גלישה ומילוי יתר כגון: ברז נוסף בקו המילוי בעל פיקוד נפרד הידראולי או חשמלי; גלאי הצפה ברצפת…
  • לכל מאגר מים יותקן פתח גלישה בחיבור דלוחין עקיף כפי הנדרש בתקן 1205 חלק 2, שטח החתך של הפתח יהיה כפול משטח חתך צינור המילוי של…
  • בתחתית מאגר המים, בצמוד לפתח הריקון, תבוצע הנמכת הרצפה ב-2 ס"מ בשטח של 60x60 ס"מ כדי להקל על ריקון וניקוי המאגר.
  • מאגרי המים יצוידו במגוף ריקון אשר יותקן בנקודה הנמוכה ביותר בתחתיתו של המאגר, כך שיהיה ניתן לרוקן את כל נפח מאגר המים לצורך תחזוקה…
  • מערכות האינסטלציה בבתי חולים לשעת חירום יתאימו להנחיות לאחזקת מרחבים מוגנים של פיקוד העורף.
  • לא יעשו שינויים משמעותיים במערכת אספקת המים במוסד רפואי לרבות הוספת צרכנים, חיבור מיתקנים למערכת המים, התקנת מיתקנים לטיפול במים…
  • לכל מאגר מים יותקן פתח גלישה בחיבור דלוחין עקיף כפי הנדרש בתקן 1205 חלק 2, שטח החתך של הפתח יהיה כפול משטח חתך צינור המילוי של…
  • לא יהיה מגע ישיר בין מתקן קליטת מי הגלישה לצינור הניקוז כך שימנע אפשרות לזיהום המאגר.
  • לכל מאגר מים יצויד בפתח כניסה לאדם בגודל של 60x60 ס"מ לפחות.
  • פתח הנמצא על קיר בדופן המאגר יהיה בגודל של 80x60 ס״מ לפחות, פתח זה יוגן מפני חדירת מזיקים כפי הנדרש בסעיף 2.2.5.8.
  • פתחי יניקת מים מהמאגר המחובר למשאבה, יצוידו באביזר למניעת מערבולת (vortex plate), האביזר יותקן כ-10 עד 15 סנטימטר מעל תחתית המאגר.
  • למאגר מי שתיה יותקן ברז דיגום תקני בקו אספקת המים למאגר וברז נוסף במוצא המים מהמאגר.
  • ציוד הנמצא בתוך חלל המאגר יתוכנן כך שתחזוקה כגון החלפת או כיול מצופים ומדי גובה, יעשה מחוץ למאגר ללא צורך בכניסה לתוך המאגר.
  • מיקום פתחי המאגר ומערכות השירות יהיו במיקום שיאפשר גישה נוחה להפעלה ותחזוקה.
  • למאגר יותקן אמצעי עליה וירידה בטוחה כגון סולם מנירוסטה או מפיברגלס.
  • יש לתכנן את מיקום צינור מילוי למאגר כך שיהיה רחוק ככול הניתן מצינור היניקה.
  • בכל מקרה אין לתכנן את מיקום צינור המילוי מעל לצינור היניקה למשאבות.
  • אביזרים והחדירות למאגר המים יעשו מצנרת פלדה אל חלד מסוג 316 או שווה ערך.
  • מאגר המים יחולק לשני תאים מקבילים לצורך תחזוקה שוטפת. מיכל תא יהיה צינור יציאה לאספקת מים למערכת ומנגנון מילוי נפרד בלתי תלוי.
  • לחץ מינימאלי ולחץ מקסימלי במערכת אספקת מי הצריכה ומי כיבוי אש יקבע על ידי מתכנן מערכת האינסטלציה.
  • בהעדר הנחיה אחרת ממתכנן האינסטלציה, הלחץ במוצא כל ברז אספקת מים חמים או קרים לקבועה או למכשיר יתאים כמפורט בטבלה 2.2.11.2.
  • במידה ולחץ המים נמוך מהלחץ המתוכנן או מהלחץ המינימאלי הנדרש בטבלה 2.2.11.2 יותקנו משאבות מתאימות במערכת אספקת בהתאם לדרישות סעיף…
  • במידה ולחץ המים גבוהה מהלחץ המתוכנן או מהלחץ המקסימלי הנדרש בטבלה 2.2.11.2, יותקן מפחית לחץ מתאים. קוטר מקטין הלחץ יהי תואם לקוטר…
  • במידה והותקן מפחית לחץ אזי יותקן אחריו פורק לחץ המתאים לספיקה המתוכננת בקו ויחובר לניקוז מתאים.
  • יש לוודא שהלחץ בקו המים הקרים זהה ללחץ המים החמים המספקים מי שתיה לאותם צרכנים. מותרת סטיה של עד 0.5 בר בין הלחץ הנמדד בצנרת המים…
  • לשם מדידת הלחצים, יותקנו מדי לחץ בכל קומה במבנה לאחר מגופים ראשיים בקומה.
  • יש לנקוט באמצעים למניעת הלם מים במערכת אספקת המים כדלקמן: מניעת סגירה מהירה של שסתום אוטומטי כגון שסתום למילוי מאגר או מיכל.
  • מניעת הפסקה מהירה של הזרימה בצינור סניקה של משאבה אם העומד שמוסיפה המשאבה עולה על 30 מטר.
  • אם האמצעים המפורטים לעיל אינם מספיקים, יש ליצור כיסי אוויר בחלק העליון של זקפי האספקה ו/או להתקין תאי אוויר ו/או להתקין שסתומים…
  • יש לנקוט באמצעים למניעת נפילת לחץ פתאומית כתוצאה מפתיחת ברז בספיקה גדולה, כגון שסתום מילוי מאגר, ע"י התקנת מנגנון הידראולי לשמירת…
  • יש להתקין מערכת הגברת לחץ לבנין או חלק ממנו, במקרים הבאים: א. לקבועות – כשלחץ הרשת הציבורית או מיכל הכובד אין בו כדי לספק ספיקה…
  • הלחץ ממיכל כובד ימדד כהפרש שבין רום צינור המוצא של מיכל הכובד ובין רום מוצא ברז הקבועה.
  • כל מערכות הגברת הלחץ במתחם יגובו כך שכשל באחת המשאבות יאפשר אספקת לחץ וספיקה נדרשת על ידי יתר המשאבות המותקנות. לדוגמה במידה וקיים…
  • מערכת הגברת לחץ לאספקת מים לקבועות, לברזי שריפה וגלגלונים לכיבוי אש תכלול את הרכיבים הבאים או חלקם: א. מערכת משאבות עם פיקוד ובקר…
  • מערכת הגברת לחץ לכיבוי אש באמצעות מתזים תתאים לדרישות התקן הישראלי, ת"י 1596.
  • קוטרו של צינור לאספקת מים יקבע כדלקמן: יהיה מספיק להעברת הספיקה הדרושה לכל הקבועות המחוברות אליו בשיא הצריכה, בהתחשב בסימולטניות…
  • ישמרו דרישות הלחץ המינימליות בכל נקודות הצריכה, בשיא הספיקה.
  • לא יגרום למטרדי רעש על ידי הגבלת מהירות הזרימה כפי הנדרש בטבלה 2.2.12.3.
  • קוטר צינור המים בכל חלק וחלק ממערכת אספקת מי צריכה יקבע כמפורטת בטבלה 2.2.14.2.
  • למרות האמור בסעיף 2.2.14.4, ניתן לקבוע את קטרי הצנרת בכל קטע במערכת אספקת מי הצריכה או מערכת אספקת מים, לפי חישוב הנדסי הידראולי…
  • לכל ברז קבועה, קוטר הצינור לא יפחת מקוטר מבוא ברז הקבועה כמפורט בטבלה 2.2.14.7.
  • הספיקה המינימלית לתכנון במוצא ברזי קבועות תהא כמפורט בטבלה 2.2.12.7.
  • חישוב הספיקה לקביעת קטרי צנרת לפיה יש לקבוע את קטרי הצנרת למי שתיה תהיה כפי שמפורט בסעיפים 2.11.4, 2.11.5 בתקן 1205 חלק 1 בו…
  • יותקנו ברזי דיגום תקניים בלבד המאושרים על ידי משרד הבריאות.
  • ברזי דיגום יהיו נגיש לביצוע דיגום יומיומי.
  • ברזי הדיגום ימוקמו באזור שניתן לניקוי תקופתי, ועם מינימום הפרעות סביבתיות, מומלץ בגובה מעל 50 ס"מ מעל הקרקע.
  • ברזי דיגום ימוגנו באמצעות קופסה נעולה, כאשר ממוקם בשטח ציבורי או שטח פתוח לא מוגן.
  • ברזי דיגום יהיו מסוג כדורי או פרפר, בעל מנגנון סגירה פנימי ללא אטמים, גומיות וחלקי פלסטיק.
  • טיפול במים לשימוש בהמודיאליזה יעשה בהתאם לחוזר מנהל רפואה מס' 9/2014 או מעודכן שיפורסם.
  • בחיבור המים הראשי של מוסד רפואי לרשת הציבורית יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת (להלן: מז"ח אל"מ).
  • במידה וקיימים שני חיבורים או יותר לרשת הציבורית, הדרישה חלה על כל אחד מהחיבורים באופן זהה. הדרישה תקפה גם אם החיבור משמש לגיבוי…
  • ניתן, למרות האמור לעיל, לפטור את המוסד מהתקנת מז"ח אל"מ בחיבור המים לרשת הציבורית במקרים הבאים: א. המוסד הרפואי ניזון מהרשת…
  • במידה ומותקן מעקף למאגר המים בין הרשת הציבורית ובין הרשת הפנימית של המוסד יותקן מז"ח אל"מ במעקף.
  • צינור המילוי של מאגר או מיכל מים לכיבוי אש יהיה עם מרווח אויר תקני.
  • בכל חיבור בין רשת מי השתיה הפנימית של המוסד ובין רשת אספקת מים לכיבוי יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת.
  • במידה ובמתחם אין מאגר לכיבוי אש ומשאבות לכיבוי אש, ניתן לחבר את מערכת כיבוי האש למערכת המים לשתיה באמצעות חכ"כ.
  • במבני רפואה קטנים, שסתום חד כיווני כפול אינו נדרש אם ברשת ברזי הכיבוי מתקיימים תנאי זרימה מינימליים שיבטיחו ריענון המים ברשת.
  • בכל חיבור בין רשת מי השתיה הפנימית של המוסד ובין מערכת מתזים לכיבוי אש יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת.
  • במידה ובמתחם אין מאגר לכיבוי אש ומשאבות לכיבוי אש, ניתן לחבר את מערכת כיבוי האש למערכת המים לשתיה באמצעות חכ"כ.
  • מערכות המתזים של המבנים השונים מחוברות, בחלק מהמקרים, מחוברות לרשת המים הכללית של המוסד הרפואי במספר נקודות שונות, במקרים כאלה…
  • בחיבור בין רשת המים הכללית ובין מערכת כיבוי בה מעורבבים המים עם חומרים זרים, כדוגמת תרכיזי קצף, יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ…
  • בחיבור המים הראשי למכבסה יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת.
  • נקודות מי שתיה או רחצה לעובדים שנמצאות בתחום המכבסה יוזנו דרך קו נפרד שיחובר לרשת המים הכללית לפני המז"ח אל"מ.
  • במוסדות בהם מותקנת מכונת כביסה בודדת או קבוצת מכונות קטנות יותקן מז"ח אל"מ על קו המים שמזין את המכונה או קבוצת המכונות.
  • מונע זרימה חוזרת יותקן בחיבור בין רשת מי השתיה ובין מערכת ההסקה.
  • במערכות הסקה עם מיכל התפשטות סגור הזנת מי התוספת נעשית באופן ישיר לתוך מעגל הסחרור. דבר שמחייב התקנת מז"ח אל"מ בקו הזנת מי התוספת.
  • במידה והזנת מי התוספת למערכת ההסקה נעשית דרך מיכל התפשטות פתוח, יותקן צנור המילוי של מיכל ההתפשטות עם מרווח אויר תיקני.
  • מונע זרימה חוזרת יותקן בחיבור בין רשת מי השתיה ובין מערכת מיזוג אויר שבה מסוחררים מי קירור.
  • גם במערכות מ"א, הזנת מי התוספת נעשית באופן ישיר לתוך מעגל הסחרור. דבר שמחייב התקנת מז"ח אל"מ בקו הזנת מי התוספת.
  • הזנת מי תוספת למגדל הקירור תיעשה דרך מרווח אויר תקני.
  • במיכלים המשמשים לערבוב חומרים כימיים עם מים לצורך הזנתם למערכות הסקה, למערכות קיטור, למערכות מיזוג אויר, למגדלי קירור ובכלל יותקן…
  • במתקני ערבול ישיר בהם מוזרקים החומרים הכימיים בלחץ לתוך זרם המים או שזרם המים משמש ליניקת החומרים הכימיים, במתקנים אלה יותקן מונע…
  • חיבור מי התוספת למיכל מי הזנה פתוח במערכת קיטור יהיה עם מרווח אויר.
  • בחיבור מי התוספת למיכל מי הזנה תחת לחץ (מיכל מי הזנה עם דיארטור) יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת. מונע הזרימה החוזרת…
  • מונע זרימה חוזרת אינו נדרש אם חיבור המים הראשי לחדר הדודים מוגן ע"י מונע זרימה חוזרת.
  • בחדרי דודים וחדרי מכונות שמותקנות בהם מערכות קיטור, מערכות הסקה ו/או מערכות מיזוג אויר יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת…
  • מונע זרימה חוזרת בחיבור הראשי מבטל את הצורך באמצעי הגנה בודדים בתוך חדר הדודים או חדר המכונות.
  • נקודות מי שתיה או רחצה לעובדים שנמצאות בתחום חדר הדודים יוזנו דרך קו נפרד שיחובר לרשת המים הכללית לפני המז"ח אל"מ.
  • מערכת חימום מים סניטריים אם מותקנת בתחום חדר הדודים, יש להזין אותה דרך קו נפרד שיחובר לרשת מי השתיה לפני המז"ח אל"מ.
  • שסתום חד כיווני כפול יותקן בחיבור בין רשת המים הכללית ובין מערכת חימום מים סניטריים.
  • חל איסור להזין למערכת חימום המים הסניטריים חומרים כימיים, לטיפול במים, אלא אם חומרים אלה מאושרים ע״י משרד הבריאות לשימוש הנדון.
  • בחיבור בין רשת המים לשתיה ובין מרכך יותקן שסתום חד כיווני כפול.
  • שסתום חד כיווני כפול נדרש גם אם המרכך מזין מתקן שאינו נחשב מוקד סיכון. אבזר זה מיועד למניעת זרימה חוזרת של תמיסת מלח בעת רענון…
  • שסתום חד כיווני כפול אינו נדרש אם המרכך מותקן בחדר דודים, במכבסה, או בחדר מכונות ובתנאי שבחיבור המים הראשי לאותם מקומות מותקן מונע…
  • במידה המרכך מזין יותר מצרכן אחד כאשר חלק מהצרכנים נחשבים מוקדי סיכון, השסתום החד כיווני הכפול שנדרש לעיל אינו פוטר מהתקנת אמצעי…
  • צנור הזנת המים למיכל או לבריכת התמלחת של המרכך יהיה קבוע עם מרווח אויר תקני.
  • בחיבור המים לברזי המעבדה יותקן שובר ואקום טעון קפיץ.
  • בחיבור הזנת המים למדיח כלים או למכונת שטיפה יעשה באמצעות מרווח אויר. אמבט המכונה חייב להיות עם חיבור גלישה.
  • במידה ואחת משתי הדרישות הנ"ל לא מתקיימת יותקן שובר ואקום טעון קפיץ בחיבור המים למכונה.
  • דרישה זו חלה על מדיחי כלים במטבח ובחדרי אוכל, מדיחי כלים ומכונות שטיפת סירים במחלקות, מכונות שטיפת כלים רפואיים במחלקות ובאספקה…
  • בחיבור המים למעקר יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת. המז"ח אל"מ יותקן במבוא מתקן הטיפול במים (מרכך או אחר).
  • בקו המים שמזין את כיורי השטיפה יותקן שובר ואקום טעון קפיץ.
  • בחיבור המים למכונות שטיפה שבתחום המחלקה יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת, למעט מכונות המצוידות במרווח אויר וגם בחיבור…
  • במקרים בהם המתקנים הנ"ל מרוכזים במקום אחד ניתן להחליף את אמצעי המניעה שהוזכרו לעיל במונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת שיותקן…
  • חל איסור מוחלט לבצע חיבור קבוע או חיבור זמני, לכל מטרה שהיא, בין רשת מי שתיה ובין מערכת ביוב, לרבות קולחים מטוהרים.
  • אסור, לדוגמה, לבצע מילוי ראשוני (PRIMING) למשאבת ביוב באמצעות חיבור ישיר לרשת מי השתיה. האיסור חל גם על כל משאבה אחרת שאינה משמשת…
  • אסור להשתמש בחיבור מים ישיר לפתיחת סתימות במערכת ביוב.
  • התקנת מז"ח אל"מ או אמצעי הגנה אחר בחיבור לרשת מי השתיה אינה מבטלת את האיסור בשני המקרים הנ"ל או במקרים דומים אחרים.
  • אספקת המים לצרכים הנ"ל או לצרכים דומים אחרים תתבצע אך ורק דרך מיכל מים עצמאי ונפרד.
  • בחיבור בין רשת מי השתיה ובין מערכת השקיה המשלבת החדרת חומרי דישון דרך המים יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת.
  • במידה ולא משולב דישון במערכת ההשקיה תבוצע ההגנה באמצעות שובר ואקום טעון קפיץ שיותקן במבוא רשת הטפטפות או המתזים.
  • שובר ואקום יותקן גם במבוא של כל צינור גמיש המיועד בין היתר להשקיה.
  • כל צינור גמיש המחובר לרשת מי השתיה ומשמש, בין היתר, לשטיפות, להשקיה או למילוי מיכל כלשהו מחויב בשובר ואקום שיותקן במבוא הצינור…
  • מקלחות חירום עם חיבור להזנה חיצונית של מים ו/או דטרגנטים ע"י כבאית, לדוגמה, יצוידו במונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת בנקודת…
  • שובר ואקום טעון קפיץ יותקן בחיבור המים לכיורים ו/או לעמודות הזיקוק בבית מרקחת שבו רוקחים תרופות או מכינים תמיסות.
  • במתקני הכנת תמיסות דטרגנטים יצוידו במרווח אויר תקני בהזנת המים למתקן.
  • במידה ולא קיים מרווח אויר, יותקן שובר ואקום טעון קפיץ או מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת בחיבור המים למתקן.
  • מילוי / תוספת מים לבריכה ייעשו דרך מרווח אויר תקני.
  • מים חמים וקרים לצריכה | לחץ מינימלי (bar): 2.0 (¹) | לחץ מקסימלי (bar): 6.0 (¹) | הערות: (1) לחץ סטטי ללא זרימה
  • כיבוי אש באמצעות מתזים | לחץ מינימלי (bar): לפי דרישות ת״י 1596 | לחץ מקסימלי (bar): לפי דרישות ת״י 1596
  • כיבוי אש באמצעות ברזי כיבוי וגלגלוני צינורות גמישים (³) | לחץ מינימלי (bar): 2.0 (²) | לחץ מקסימלי (bar): 7.0 (¹) | הערות: (1) לחץ…
  • סוג הבנין: מוסדות בריאות – בתי חולים, בניינים הרגישים לרעש | מיקום הצנרת: בחדרי שירותים, מטבחים מחלקתיים | קוטר הצנרת (מ״מ): בכל…
  • סוג הבנין: מוסדות בריאות – בתי חולים, בניינים הרגישים לרעש | מיקום הצנרת: צנרת ראשית וצנרת בפירים בתחום השטחים הייעודיים | קוטר…
  • סוג הבנין: מוסדות בריאות – בתי חולים, בניינים הרגישים לרעש | מיקום הצנרת: צנרת ראשית וצנרת בפירים בתחום השטחים הייעודיים | קוטר…
  • סוג הבנין: מוסדות בריאות – בתי חולים, בניינים הרגישים לרעש | מיקום הצנרת: צנרת ראשית בשטחים שאינם ייעודיים כחניונים, חדרי מכונות…
  • סוג הבנין: מוסדות בריאות – בתי חולים, בניינים הרגישים לרעש | מיקום הצנרת: צנרת ראשית בשטחים שאינם ייעודיים כחניונים, חדרי מכונות…
  • הספיקה המינימלית המפורטת מבוססת על טמפרטורות של 15 מעלות למים קרים ו-55 מעלות למים חמים.
  • לברזים שלא פורטו והדורשים לפי הוראות היצרן ספיקות ולחצים הגדולים מהמפורט בטבלה, יש להתייחס לנתוני היצרן המתאימים.
  • ברז | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 16 | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 1/2 | קר או חם ליטר לשניה: 0.3
  • ברז | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 25 | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 3/4 | קר או חם ליטר לשניה: 1.0
  • סוללת ערבוב ל: | מקלחת | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 16 | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 1/2 | לסוללות עירוב(¹) מים קרים ליטר לשניה: 0.15…
  • סוללת ערבוב ל: | אמבט | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 16 | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 1/2 | לסוללות עירוב(¹) מים קרים ליטר לשניה: 0.15…
  • סוללת ערבוב ל: | כיור מטבח | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 16 | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 1/2 | לסוללות עירוב(¹) מים קרים ליטר לשניה:…
  • סוללת ערבוב ל: | כיור רחצה | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 16 | קוטר מבוא ברז הקבועה מ״מ: 1/2 | לסוללות עירוב(¹) מים קרים ליטר לשניה:…
  • לקביעת קוטרו של צינור מים חמים, יש להתייחס לסוללת עירוב כנקודת צריכה אחת של מים חמים.
  • לקביעת קוטרו של צינור מים קרים שאינו מזין את מחמם המים, יש להתייחס לסוללת עירוב כנקודת צריכה אחת של מים קרים.
  • לקביעת קוטרו של צינור מים קרים המזין את מחמם המים, יש לסכם את נקודות הצריכה של המים הקרים והחמים אותם הוא מזין כשסוללת עירוב…
  • מ-17 נקודות, יש לחשב את קוטר הצינורות כמפורט בסעיף 2.11.2 בתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 1 מהדורת 2014.
  • מספר נקודות צריכה שקוטר מבואם 16 מ״מ: 1 | מיקום נקודת הצריכה: בכל מקום | קוטר צינור מינימלי למים קרים או חמים במ״מ: 16 | צינור…
  • מספר נקודות צריכה שקוטר מבואם 16 מ״מ: 2-3 | מיקום נקודת הצריכה: באותו חדר שירותים או בחדרי שירותים נפרדים | קוטר צינור מינימלי…
  • מספר נקודות צריכה שקוטר מבואם 16 מ״מ: 4-9 | מיקום נקודת הצריכה: בכל מקום | קוטר צינור מינימלי למים קרים או חמים במ״מ: 25 | צינור…
  • מספר נקודות צריכה שקוטר מבואם 16 מ״מ: 10-17 | מיקום נקודת הצריכה: בכל מקום | קוטר צינור מינימלי למים קרים או חמים במ״מ: 32 | צינור…
  • מילוי / תוספת מים לבריכה ייעשו דרך מרווח אויר תקני.
  • מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת יותקן בחיבור בין רשת מי השתיה ובין קו השטיפה של מתקן הסינון.
  • שובר ואקום טעון קפיץ יותקן בחיבור בין רשת מי השתיה ובין צינור גמיש לשטיפות אם מותקן באזור הבריכה
  • אסור בהחלט לבצע חיבור מים ישיר בין רשת מי השתיה ובין משאבת ואקום.
  • כלים כדוגמת בוכנות או דיאפרגמות שמופעלים בלחץ מים יצוידו במונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת בנקודת חיבורם עם רשת מי השתיה.
  • מונע זרימה חוזרת יותקן בחיבור בין רשת מי השתיה ובין מערכת הקירור של ציוד מכאני המקורר ע"י מים (מדחס / משאבה / גנרטור).
  • בחיבור המים למתקן עיקור פסולת זיהומית יותקן מונע זרימה חוזרת עם אזור לחץ מופחת.
  • חיבור המילוי של מזרקת נוי יהיה קבוע ומותקן עם מרווח אויר תקני.
  • באזורים שהוגדרו מרחב מוגן אב"כ (כימי, ביולוגי וכדומה) תותקן לצנרת המים הקרים והחמים בכניסה למתחם המוגן, משני צדדיו, ברזי ניתוק.
  • למאגר מים המספק מים למחלקה מוגנת אב"כ, יוסף שסתום ניתוק המנתק את צינור האוורור מאוויר החוץ. לצורך הכנסת אוויר למאגר בעת הזרמת מים,…
  • מעברי צנרת דרך קירות לחללים מוגנים יעשה בהתאם להנחיות פיקוד העורף "מפרט לאיטום מעברי צנרת במרחבים מוגנים"
  • לכל מבנה יותקן מד מים ראשי אחת לפחות במקור הזנת המים למבנה מהרשת הראשית / רשת פנימית של המתחם.
  • לפי דרישת המהנדס יותקן מד מים במערכת אספקת המים החמים, מיקום מדי המים יקבע על ידי המתכנן. מדי מים נוספים יותקנו בהתאם לדרישת…
  • מדי המים יותקנו בהתאם לתקן 63 חלק 2.
  • מדי מים חמים יותקנו בקו האספקה ומד נוסף בקו ההחזרה למאגר, הפרש הקריאה בין מדי המים הינה הצריכה של מים חמים
  • בנקודת המוצא של המערכת יותקן שילוט קבע המפרט את סוג הזורם, ומזהיר כי המים אינם מי שתייה. השילוט יהיה ברור על גבי שלט בר קימה כגון…
  • צבע צנרת מערכת אספקת מים שאינם ראויים לשתייה יהיה בגוונים שונים מגוני צנרת אספקת מי השתייה – לפי תקן הישראלי ת"י 659 ולמסמך L 70.…
  • צנרת מערכת לאספקת מים שאינם ראויים לשתייה, על אביזריה, תותקן תוך נקיטת אמצעים שיש בהם כדי למנוע שימוש במערכת למטרות שתייה, ולכל…
  • בצנרת מים במבנה (קרים, חמים ולכיבוי אש) התלויה מתקרת המבנה תתלה באמצעות מערכת תלויה כפי שאישר המתכנן.
  • מרחק בין נקודות התליה לא יהיה גדול מהנדרש בתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 1 טבלה 10 לצנרת מפלדה וטבלה 12 לצנרת מפלסטיק.
  • תליית צנרת עמידה ברעידות האדמה בהתאם למפרט משרד הבריאות – הנחיות לטיפול במערכות לא סטרוקטורליות במוסדות בריאות למניעת נזקים במקרה…
  • צנרת מים קרים וצנרת מים חמים תבודד בבידוד תרמי בהתאם להנחיות המתכנן, עובי הבידוד יהיה 25 מ"מ לפחות לקווים ראשיים וקווי סחרור,…
  • קצוות הבידוד יאטמו למניעת איבוד חום וחדירת מים לבידוד.
  • קווי הולכת מים יוגנו מפני התפשטות תרמית בהתאם להוראות המתכנן, יותקנו מחברי התפשטות מסוג ובמיקום שיקבע בתוכניות.
  • בקטעי צנרת עיקריים ובשלוחות עיקריות יותקנו שסתומי ניתוק. שסתומים נוספים יותקנו בכניסה לכל מבנה, בכניסה לכל קומה, בכניסה לכל מחלקה,…
  • אספקת מים חמים סניטריים תעשה על יד אחת מהאפשרויות הבאות: א. מערכות חימום ישירות כגון חממים מהירים. ב. אוגרים (דוודים) חשמליים או…
  • במקרה של חימום ישיר, אורך הקו מנקודת חימום המים ועד נקודת הצריכה הרחוקה ביותר, תהיה הקצרה ביותר האפשרית ותקבע על ידי משרד הבריאות…
  • במקרה של מערכת אספקת מים חמים מרכזית מסוחררת, תכנון המערכת ימנע משילוב אגירת מים חמים במעגל מי הצריכה. ספיקת משאבות הסחרור יתייחסו…
  • סחרור המים יהיה בקווי האספקה הראשיים למעט הסתעפויות לחלוקה הפרטנית בחדרי האשפוז.
  • 2.3.1.4 מערכת הסחרור תאפשר סחרור המים בקווים הראשיים של הצנרת ומחזירה את המים למחליף החום או למאגר המים לצורך שמירה על טמפרטורת…
  • כדי למנוע ירידת טמפרטורה של המים החמים במאגר (נדרשת טמפרטורה של 60 מעלות לפחות). יש לחמם את המים החוזרים למאגר ל-60 מעלות לפחות…
  • חימום מים במערכת אספקת מים חמים יבוסס, ככל האפשר, על מקורות אנרגיה חסכוניים ובכלל זה באמצעות שמש, משאבות חום, חום שיורי, אנרגיה…
  • משיקולי יעילות אנרגטית רצוי לבצע חימום מים במתחם באמצעות מערכות רגנרציה. מערכות אילו קולטות חום עודף ממערכת מיזוג האוויר באמצעות…
  • הצנרת ורכיביה יתוכננו לספיקה ושימור אנרגיה מיטביים תוך כדי התחשבות במניעת איבודי חום וחסכון אנרגטי.
  • למערכות המבוססות על אנרגיה חסכונית ניתן להוסיף מערכת גיבוי קונבנציונלית כגון גוף חימום חשמלי למקרים שישנו צורך לבצע טיפול בהלם…
  • חובה לספק מים חמים לקבועות בכל המבנה.
  • מערכת אספקת מים חמים תאפשר יכולת השמדת חיידקים מחד והתאמת טמפרטורה למניעת כוויות מאידך, תוך התאמת טמפרטורת המים לסוגי האוכלוסייה…
  • טמפרטורת המים באוגר מים חמים לא תרד מ-60 מעלות. במערכות מסוחררות, טמפרטורה המים החוזרים לא תרד מ-55 מעלות.
  • המערכת תתוכנן לספק מים חמים בטמפרטורה כפי הנדרש בתקנות התכנון והבניה. לצורכי תחזקה, טמפרטורת המים החמים במערכת הסחרור בנקודת…
  • טמפרטורת המים החמים בנקודות הצריכה לא תעלה על 45 מעלות.
  • השגת הטמפרטורה הרצויה בנקודת הקצה תעשה ע"י ערבוב המים באמצעות ברז רתמוסטטי או שסתום תרמוסטטי או וסת מגביל טמפרטורה או באמצעי שקיל…
  • ברז תרמוסטטי מותקן בנקודת השימוש במים כגון כיור, מקלחת, מזרם יד או משטף מיטה.
  • הברז יתאים לתקנים ישראליים במידה וקיימים ובקטרים עד 32 מ"מ יתאים לתקן ישראלי ת"י 5463
  • לחילופין הברזים יתאמו לתקן האירופאי 1287 EN או לתקן האוסטרלי 4032.2 AS.
  • באישור המתכנן, ניתן להשתמש בברזים המתאימים לתקנים אחרים כאשר מדובר התקן של מדינה מפותחת המקובל בעולם.
  • ה. הברזים יתאימו לשימוש בלחץ הקיים במערכת המים. ו. הברזים יתאימו לשימוש בכימיקלים המוספים במערכת המים כגון כלור-דיאוקסיד. ז.…
  • כל הברזים יעמדו בתקן ישראלי להתאמה למי שתיה ת"י 5452.
  • השסתום התרמוסטטי או וסת מגביל טמפרטורה, יותקן קרוב ככל האפשר לנקודת הקצה ולא יותר מ-5.0 מטר מנקודת ערבוב המים ועד לנקודת הצריכה…
  • יש להתקין מסנן לפני השסתום התרמוסטטי או וסת מגביל טמפרטורה.
  • ג. מקום התקנת שסתום תרמוסטטי או וסת מגביל טמפרטורה, יאפשר ביצוע תהליכי ניקוי, חיטוי ודיגום בהתאם לצורך, ויאפשר ביטול הגבלת…
  • שסתומים תרמוסטטים יותקנו אל-וחזר בכניסת מים קרים ובכניסת המים החמים כדי למנוע ערבוב מים קרים וחמים במצב של תקלה בשסתום.
  • שסתום תרמוסטטי יתאים לכניסת מים חמים בטמפרטורה של 80 מעלות לפחות ויתפקד בתחום מים חמים בין 48 ל-80 מעלות לפחות.
  • ז. שסתום תרמוסטטי יתפקד בתחום הלחצים בין 1 ל- 10 בר. ח. קוטר השסתום התרמוסטטי יתאים לספיקת המים החמים הנדרשת במקום התקנתו.
  • צנרת מים חמים תבודד בבידוד תרמי כדי להבטיח את יעילות המערכת, קווים ראשיים וקווים שאורכם הפרוס מעל 10 מטר, יבדדו בבידוד בעובי של 25…
  • לצורך תפקוד תקין של מערכת אספקת המים, חובה לוודא שלחץ המים במערכות המים החמים קרוב ללחץ הקיים במערכת המים הקרים. מותרת סטיה של עד…
  • מערכת אספקת מים חמים מרכזית מיועדת לצרכנים רבים הפזורים במרחק ממקור חימום המים. המערכת תתוכנן ותספק מים חמים בטמפרטורה הנדרשת…
  • מערכת הולכת החום במעגל סגור תתאים לדרישות התקן הישראלי 1205.8 – "התקנת מתקני תברואה – מערכות להולכת חום במים."
  • משאבות חום יתאימו לתקנים הישראלים ת"י 6226 ותקן הישראלי ת"י 16147 או לתקנים אירופאי / אמריקאי בהתאם לשיקול המתכנן.
  • מחליפי חום: לפי תקן הישראלי ת"י 1205 חלק 8. מחליפי החום יהיו בהספק המסוגל לחמם מים לשימוש בספיקה סימולטנית הנדרשת.
  • יש להתקין גיבוי של מחליפי חום במקרה של תקלה או תחזוקה במערכת.
  • מחליפי החום יתוכננו כך שתהיה יתירות במעבר החום של 50 אחוז לפחות, הן בקו הראשי והן המערכת הגיבוי.
  • תכנון מערכת אספקת מים חמים יעשה ככל הניתן ללא מיכלי אגירת מים.
  • במוסדות בהם קיימים או מתוכננים מיכלי אגירה, נפח המיכלים לאגירה בבתי חולים יקבע באחת משתי האפשרויות הבאות: | א. מיכל בנפח מינימלי…
  • במוסדות בהם קיימים או מתוכננים מיכלי אגירה, נפח המיכלים לאגירה בבתי חולים יקבע באחת משתי האפשרויות הבאות: | ב. מיכל בנפח אופייני…
  • משאבות הסחרור יתאימו לעבודה במים חמים ויבטיחו שספיקת המים והלחץ יהיו לפי התקן.
  • משאבות הסחרור עד 200 וואט יתאימו לתקן הישראלי, ת"י 4312. משאבות סחרור מעל 200 וואט יתאימו לתקן הישראלי החל עליהם.
  • יש להתקין גיבוי למשאבות הסחרור.
  • המשאבות יתאימו לאספקת מי שתיה שלא יפלטו מתכות כבדות או חומרים אחרים למערכת המים. משאבות הבאות במגע עם מי שתיה יתאימו בנוסף לדרישות…
  • מיכל התפשטות יותקן במערכות בהם הוא נדרש בפרק זה.
  • מיכל התפשטות יהיה מטיפוס סגור הכולל נפח המיועד למים ונפח המיועד לאוויר או גז אינרטי. שני הנפחים יופרדו ע"י ממברנה או בלון מחומר…
  • ניתן להתקין מספר מיכלי התפשטות במקביל כך שהנפח הכללי שלהם יתאים לנפח הנדרש.
  • הנפח הנומינלי המינימלי של מיכל התפשטות במערכת פתוחה (מערכת ללא לחץ) יהיה כמפורט בטבלה 2.3.3.8.
  • הנפח הנומינלי המינימלי של מיכל התפשטות מבוסס על טמפרטורת מים מקסימלית של 90° צ'. לטמפרטורות שונות מ-90° צ', יש להכפיל את דרישות…
  • במערכת אספקת מים חמים במעגל סגור, יותקנו אמצעי בטיחות כלהלן: מקטין לחץ המכוון ללחץ העבודה הנומינלי הנמוך ביותר הקיים ברכיבי…
  • שסתומי בטיחות (פורק לחץ / מגביל לחץ / מונע לחץ יתר) המכוון ללחץ הגבוהה ביותר המותר במערכת. יבחר האביזר בעל לחץ העבודה הנמוך ביותר…
  • שסתומי הבטיחות יותקנו במקומות הבאים לפחות: - בכל קטע של מערכת אספקת המים החמים המחומם על ידי מקור חום כגון גוף חימום חשמלי, מחליף…
  • בקו סניקה של מערכת מתזים יותקן שסתום בטיחות בהתאם לדרישות תקן הישראלי ת"י 1596.
  • בין מכשיר הבטיחות למערכת שעליה הוא מגן לא יותקן שסתום ניתוק.
  • מוצא אביזר הבטיחות ינוקז כך שהמים הניתזים בעת פעולתו לא יפגעו בבני אדם ולא יגרמו להצפה. יש להבטיח שמי הפלטה משסתומי הבטיחות ינוקזו…
  • מיקום התקנת שסתומי הבטיחות יהיה כזה שבזמן הפריקה יראו המים הזורמים כך שפעולת ההגנה של השסתום תיראה לאנשי האחזקה. אין להתקין שסתומי…
  • אוגרי מים מקומיים יותקנו קרוב ככל הניתן לנקודות הצריכה.
  • המתכנן יקצה מקום לאוגר מים מקומי בכל מקום בו נדרש מים חמים כך שצנרת הפרוסה מהאוגר ועד לנקודת הצריכה הרחוקה ביותר תהיה מינימאלית כך…
  • האוגרים יהיו עמידים בפני קורוזיה ועמידים בכל הטיפולים הנדרשים (כולל תנאים קיצוניים) על ידי כימיקלים (כלור, מחמצנים) או טמפרטורה…
  • המשטח הפנימי של האוגר יהיה חלק ומצופה באפוקסי או אמייל.
  • יתוכנן פתרון לקליטת מי ניקוז המבטיח מניעת הצפה במקרה של תקלה ו/או במקרה של תחזוקה למתקן.
  • תובטח הגנה מפני זרימה חוזרת לתוך האוגר.
  • לכל מיכל אגירה יהיה פתח שיאפשר ביקורת וניקוי המשטחים הפנימיים.
  • האוגר ימוקם במקום נוח לגישה, תחזוקה, בקרה חזותית, ניקוי וחיטוי. אוגרים יותקנו במצב אנכי בלבד.
  • לכל אוגר יותקן מדיד טמפרטורה בקו היציאה של המים החמים.
  • בקו אספקת מים לאוגר יותקן אל חוזר ופורק לחץ, הפורק יתאים ללחץ העבודה של האוגר בהתאם להוראות היצרן.
  • אוגר יותקן במקום המאפשר החלפת גוף החימום והתרמוסטט, ישמר מרווח של 45 ס"מ לפחות מתחתית האוגר הפנוי לצורכי תחזוקה.
  • מחממי מים מידיים יותקנו בהתאם להוראות היצרן ויותקנו קרוב ככל הניתן לנקודות הצריכה ותוזן מצנרת מים קרים בלבד (חל איסור לחבר את…
  • המתכנן יקצה מקום למחמם המים בכל מקום בו נדרש מים חמים כך שצנרת הפרוסה מהאוגר ועד לנקודת הצריכה הרחוקה ביותר תהיה מינימאלית כך…
  • המתקן ימוקם במקום נוח לגישה, תחזוקה, בקרה חזותית ויכלול סידורים המאפשרים ניקוי וחיטוי.
  • לכל מחמם מידי יותקן מדיד טמפרטורה בקו היציאה של המים החמים. בקו אספקת מים למחמם יותקן אל חוזר ופורק לחץ, הפורק יתאים ללחץ העבודה…
  • המתקן יכיל נפח מים מקסימלי של 1 ליטר.
  • כדי להגביל את הפוטנציאל להתרבות חיידק זה יש להעלות את טמפרטורת המים, ולנקוט באמצעים למניעת קורוזיה ואבנית או לחלופין לבצע טיפול…
  • התקנת מערכת לחיטוי משלים והפעלתה תעשה בהתאם להוראות היצרן.
  • הנפח הנומינלי המינימלי של מיכל התפשטות במערכת סגורה (מערכת בלחץ) יהיה כמפורט בטבלה 2.3.3.8 א'.
  • במחמם בנפח של 240 עד 300 ליטר, מותר להתקין שני שסתומי בטיחות בקוטר מבוא של 16 מ"מ במקום שסתום בטיחות בקוטר מבוא של 25 מ"מ.
  • קוטרו המינימלי של שסתום הבטיחות יהיה כמפורט בטבלה 2.3.4: טבלה 2.3.3 – קוטרו המינימלי של שסתום הבטיחות
  • חיבור נקז מי עיבוי מזגנים למערכת הנקזים יעשה באמצעות מחסום פעיל אשר יובטח במחסום זרימת מים בכל ימות השנה.
  • מי עיבוי של מערכות המיזוג ניתן לנקז למערכת הנקזים בתנאים הבאים: א. יעשה שימוש בצנרת ניקוז נפרדת.
  • חיבור מי העיבוי יעשה למחסום תיקני בעל חתם מים של 50 מ"מ לפחות.
  • במקומות הבאים יותקנו פתחי בקרה לצורך תחזוקה: - מאחורי כל אסלה עומדת או אסלה תלויה שאינה ניתנת לפירוק, בבתי חולים חובה להתקין אסלות…
  • במקומות הבאים יותקנו פתחי בקרה לצורך תחזוקה: - בכל מקום שמתכנן המערכת קבע בתוכניות המערכת.
  • במקומות הבאים יותקנו פתחי בקרה לצורך תחזוקה: - בכל מקום שבו קיים שינוי בכיוון הזרימה של 45 מעלות או יותר.
  • במקומות הבאים יותקנו פתחי בקרה לצורך תחזוקה: - לאורך הקולטן בכל קומה שניה לסירוגין או במרחק של 6 מטר מפתח הבקרה הקודם.
  • במקומות הבאים יותקנו פתחי בקרה לצורך תחזוקה: - לאחר כל מחסום רצפה שאינה ניתן לפרוק לצורך תחזוקה.
  • במקומות הבאים יותקנו פתחי בקרה לצורך תחזוקה: - בתחתית כל קולטן, מעל המקום שבו הקולטן נכנס לקרקע או מבצע שינוי בכיוון הזרימה מאנכי…
  • פתחי התחזוקה יהיו נגישים לבעלי מקצוע.
  • ברזים בעלי סגירה אוטומטית כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 5124: "ברזי בית בעלי סגירה אוטומטית".
  • ברזים בעלי פתיחה וסגירה אוטומטית כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 5120: "ברז בית בעל פתיחה וסגירה אוטומטית".
  • צנרת המותקנת בקרקע תחובר באמצעות מחברי שרוול מפוליפרופילן עם אטימת גומי.
  • צינור מיצקת פחמימנית המותקנת גלויה בתוך המבנה או עטופה בבטון תחובר באמצעות מחברי העלי אטם מגומי ביחד עם חבק מפלדת אל חלד.
  • צנרת זאת אינה מומלצת לניקוז שפכים ממבני רפואה עקב שימוש בחומרי ניקוי חריפים אשר פוגעים באורך חיי הצנרת.
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 124.
  • לדרוש מהיצרן עמידה בתקן הישראלי 5438 או מסמך מרשויות הבריאות המאשר שהחומר המסופק מתאים לשימוש במערכות מי צריכה.
  • קוטר מינימלי לצינורות הסחרור יהיה כמפורט בטבלה 2.4.6.1 א' כדלהלן.
  • תוואי צנרת מים קרים יורחק ב-30 ס"מ לפחות מתוואי צנרת מים חמים.
  • תוואי צנרת מים קרים יורחק ממקורות חום כך שהצינורות לא התחממו מגורמים חיצוניים, צנרת מים קרים תעבור בחדר משאבות בתוואי הקצר ביותר…
  • לצורך הגנה מפני התרבות חיידקי הליגיונלה חובה לבודד גם צנרת מים קרים לצריכה מפני התחממות (רצוי שטמפרטורת מים קרים לא תעלה מעל ל-20…
  • תוואי צנרת מים קרים לא תהיה חשוף לשמש, במידה ולא ניתן למנוע תוואי צנרת חשוף לשמש, יותקן כיסוי הצללה מעל הצינור ובנוסף הצינור יבודד…
  • כמו כן, בהתאם לממצאי הבדיקות השוטפות, יש לבצע טיפול משולב הכולל שטיפה תקופתית של המערכת ובמיוחד הנקודות שאין בהן סחרור מים…
  • למי עיבוי קונדנס יש להשתמש בצינור עמיד בקורוזיה מסוג סקדיול 80 או מפלדה אל-חלד.
  • צנרת נחושת מותאמת למי שתיה עם אביזרי נחושת ופליז דרג K, M או L, בחיבורי הלחמת כסף.
  • צנרת נחושת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 1896.
  • בעלת מקדם התפשטות תרמי גבוה – מחייב מערכת מתלים מתאימה.
  • צנרת אינצ'ית מיועדת לקוי ספרינקלרים באזורי סיכון נמוך.
  • יש לבדוק שנעשה שימוש בצנרת ואביזרים המתאימים לדרישות התקן ישראלי.
  • קטעי צנרת ללא מוצא (צינור עיוור) וללא זרימת מים קבועה, לפחות אחד ל-7 ימים, ינותק מהמערכת באמצעות מגוף וירוקן ממים. צינור שהיה ללא…
  • חיבור בין מתכות שונות יותקן מחבר חיוץ (דיאלקטרי).
  • כל הצינורות, אביזרים, מחברים, חומרי אטימה שבהם זורמים מי שתייה יתאימו בנוסף לדרישות תקן הישראלי ת"י 5452.
  • לחיסכון במים, יותקנו בבניין אביזרים חוסכי מים כמפורט להלן: מיכל הדחה דו כמותי המתאים לתקן הישראלי ת"י 851 עבור שירותי אדמיניסטרציה…
  • תחום טמפרטורות המים המומלצת בנקודות הקצה בהתחשב במגבלות המפורטות לעיל הינו 42-45˚C (למרות ובנוהל זה ישנה אפשרות להספקת מים חמים…
  • צינורות למערכות כיבוי אש יתאימו לדרישות תקן הישראלי ת"י 4314.
  • קבועת שרברבות יותקנו בצורה המאפשרת גישה נוחה לניקוי. במקרים בהם הקבועה נוגעת בקיר או ברצפה, יהיו שטחי המגע אטומים למים.
  • קבועות שרברבות ואביזריהן יהיו מחומרים כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 1205 חלק 3: "התקנת מיתקני שרברבות ובדיקתן - מערכות שרברבות: קבועות…
  • לכל קבועת שרברבות יהיה מוצא בגודל שלא יפחת מהמפורט בטבלה מספר 6 בתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 2.
  • פני קבועות שרברבות יהיו עשויים מחומר חלק ובלתי סופג.
  • לא תחובר קבועה למערכת הנקזים אלא אם צוידה במחסום בעל חתם מים לפי דרישות סעיף 4.2.3.
  • לא יותקן מתקן תברואתי אלא אם תוכנן באופן שימנע בזבוז מים ותידרש כמות מים מינימלית להפעלתו וניקויו כהלכה.
  • קבועות שרברבות ואביזריהן יותקנו על פי התקנים הישראליים המתאימים.
  • אביזרים יתאימו לתקן הישראלי ת"י 10242.
  • ניתן לבצע חיבורים בצנרת גלויה באמצעות מחברים מכניים (QUICK UP בעל אטם המתאים למי שתיה).
  • עמידות נמוכה ביותר בקורוזיה כאשר רמת ההגבה נמוכה מ-7 ולכן הצנרת לא מתאימה להולכת מים מטופלים.
  • צנרת פלדה מגולוונת ללא תפר (סקדיול 40) המתאימה לתקן הישראלי ת"י 593, חיבורים עם אביזרי תבריג מפלדה מגולוונת עד קוטר 3" וריתוך…
  • למרות האמור בסעיף א', במקרה של צינור בקוטר 1/2" או 12 מ"מ יהיה המרחק הפרוש של הצינור ממקור אספקת המים החמים עד-5 מטר ללא צורך…
  • מקובל להגדיר מים קשים כאשר ריכוז המלכים (CaCo3) מעל 150 מיליגרם לליטר, מים קשים מאוד הינם מים שריכוז עולה מעל 300 מיליגרם לליטר…
  • עמידות גבוהה במכות מכניות, ניתן להתקין ביציקות בטון.
  • התקנת הצנרת יעשה בהתאם לדרישות תקן הישראלי – ת"י 4476 חלק 2.
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 4476 חלק 1.
  • כל צינור אספקת מים חמים לצריכה בנקודות קצה שאורכו עולה מעל ל-5 מטר חייב להיות מסוחרר.
  • אין צורך לבודד צנרת מים קרים במקרים הבאים: - צנרת מים קרים המותקנת בקרקע בעומק של 50 ס"מ לפחות.
  • אין צורך לבודד צנרת מים קרים במקרים הבאים: - צנרת מים קרים העוברת בחללים ממוזגים כגון מחלקות אשפוז, מחלקות טיפול, מסדרונות…
  • קיימת אפשרות נוספת נגד שקיעת האבנית והיא מחליף יונים. עיקרון של החלפת יוני של הסידן והמגנזיום עם נתרן, מים לאחר טיפול זה יהיו בעלי…
  • חדרי מכונות יאווררו בצורה טבעית על ידי התקנת רפרפות בחלונות ובדלתות ובמידת הצורך התקנת אוורור מאולץ על ידי מפוח חשמלי.
  • בקו מי הרשת שמזין את המערכת יותקנו מסנן ווסת לחץ ושסתום ביטחון.
  • ספיקת סחרור המינימלית תהיה לפי הנוסחה הבא אך לא תרד מ-200 ליטר לשעה (בהתאמה לסעיף 2.2.5.16).
  • משרד הבריאות, מינהל התכנון למוסדות רפואה רשאי לאשר לשימוש מוצרים נוספים המתאימים לתקנים זרים בהתאם לשיקול דעתו המקצועית.
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 21003.
  • אין להשתמש באביזרים, ברזים, מכשירים ושיטות התקנה ושטיפה הגורמים לבזבוז מים.
  • צנרת מפוליבוטילן (PB), הכוללת מחברי ליחוץ מפליז בקטרים 20-16 מ"מ, מחברי חיבור מ-PB בריתוך שקוע תקוע בקוטרים 75-25 מ"מ ואביזרי PB…
  • התקנת בקוטרים 20-16 מ"מ יעשה בשיטה המקבילית עם מרכזיה כפי שנדרש מצנרת פוליאתילן מצולב. התקנה לצנרת בקוטרים הגדולים מ-25 מ"מ יעשה…
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 5434.
  • צנרת מפוליאתילן מצולב (PEX) מחוברת באמצעות אביזרי פליז בחיבורי ליחוץ, או אביזרי חיבור בשיטת תקע-שקע.
  • צנרת ראשית למבנה המותקנת בקרקע או בתוך המבנה מפוליאתילן מצולב תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 1519.
  • מערכת מצנרת PEX מצריכה מרכזיה המכונה גם מחלק או "חנוכיה" וצינור נפרד לכל נקודת מים (התקנה בשיטה מקבילית).
  • צנרת משנית בתוך המבנה בחדרי אשפוז ובחדרי שירותים לצוות ולמבקרים, תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 5433.
  • הצנרת המופיעה בקטרים קטנים, עד 25 מ"מ, מותקנת בתוך צינור מתעל, לצורך אפשרות שליפה והתקנה מחודשת ללא צורך בפתיחת הקיר או הרמת…
  • לצנרת מקדם התפשטות תרמי גבוה ולכן יש לתכנן מערכת תמיכה ותליה נאותה.
  • אוורור מתאים לחללים וחדרים שבהם עוברת הצנרת.
  • על צנרת המים להגיע לאתר הבניה נקיה ופקוקה משני צידיה.
  • צנרת ואביזריה שתותקן במוסד רפואי היו בעלת תו תקן הישראלי או תעודת התאמה לתקן הישראלי.
  • התקנה בכפוף לתקן הישראלי – ת"י 958 חלק 2.
  • לצנרת מגבלות מכניות, אסורה ביציקות בטון או בחשיפה לקרינת UV.
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 958.
  • צנרת מפוליפרופילן רנדום PPR, עם אביזרי העשויים מ-PPR בחיבורי ריתוך שקוע תקוע וגם באמצעות ריתוך בחשמלי.
  • לצנרת עמידות נמוכה בתרכובות כלור ובמחמצנים אחרים ולכן אינה מומלצת להתקנה במקומות שבהם נדרשות פעולות חיטוי בתדירות גבוהה.
  • אין לבצע חיטוי בצנרת זאת באמצעות כלור-דיאוקסיד.
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 5111.
  • הצנרת אינה עמידה בקרינת אולטרה-סגול ולכן יש להגן על הצינור על ידי ציפוי הגנה או לבודד את הצינור במקרה של חשיפה לקרינת השמש.
  • לוודא התקנת מדי לחץ וטמפרטורה בנקודות שונות במערכת ולהקפיד על תקינותם.
  • הצנרת תתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 576 חלק 1.
  • האבנית במים אינה מפגע בריאותי ולכן רצוי לשמור על ריכוז מלחים במים של אבנית שלא ירד מ-150 מיליגרם לליטר אך מצד שני שלא יעלה מעל 400…
  • צינורות מסוג סקדיול 10 מתאימים למערכות כיבוי אש בלבד. למערכות כיבוי אש עבור ברזי שריפה וגלגלונים נדרש להתקין צינור מגולוון, כאשר…
  • ראש ברזים בעלי סגירה אוטומטית כמפורט בתקן הישראלי ת"י 1482: "מקלחים – ראש מקלח ומקלח יד", עם וסת ספיקה או מגביל ספיקה כמפורט בתקן…
  • ברזים אוטומטיים או סוללות ברזים או ברזי ערבוב לכיורים עם וסת ספיקה או מגביל ספיקה כמפורט בתקנים הישראליים, ת"י 1317: "סוללת ברזים…
  • שינוי בכיוון הזרימה יבוצע באמצעות שתי ברכיים (זוויות) שכל אחת מהם בזווית של 45 מעלות. בין הברכיים יותקן קטע צינור ישר, כך שהמרחק…
  • לחלופין ניתן להשתמש בקשת ארוכה שרדיוסה אינו קטן מפעמיים קוטר הצינור.
  • לצנרת הולכת קיטור חובה להשתמש בצנרת מסוג סקדיול 40.
  • צינורות פלדה עם ציפוי חיצוני להגנה מפוליאתילן המיוצר בשיחול תלת שכבתי יתאימו לדרישות תקן הישראלי ת"י 5089.
  • צינורות פלדה עם ציפוי פנימי להגנה מבטון (מלט צמנט) יתאימו לדרישות תקן הישראלי ת"י 5207.
  • התקנת מערכת לחיטוי משלים והפעלתה תעשה בהתאם להוראות היצרן.
  • טבלה מספר 2.4.6.1 - אורך צינור ללא צורך בסחרור. קוטר חיצוני / סה"כ אורך פרוס מותר: 16 / 5.0; 20 / 5.0; 25 / 5.0; 32 / 5.0; 40 /…
  • להקפיד במערכת יהיו אמצעי בקרת טמפרטורה מתאימים ומותקנים בצורה נכונה (תרמוסטטים, שסתומים מפוקדים וכו') ולהקפיד, באופן שוטף, על…
  • תעודת בדיקה להתאמה לדרישות תקן הישראלי נינתן על ידי מעבדה מוכרת בישראל ותוקף התעודה עד 12 חודשים ממועד אספקת הצנרת לאתר.
  • השלמת בידוד תרמי חסר ווידוא שאין חדירת מים לתוך הבידוד, קצוות הבידוד יודבקו בדבק מגע או אחר בהתאם להנחיות היצרן. אין לפתוח בידוד…
  • יותקנו ברז בעלי ידית ערבוב (אינטרפוץ) 3 דרך בלבד ואין להתקין ברז 4 דרך או יותר בכדי למנוע קטעי צנרת מלאים במים עומדים.
  • אסלות מתאימות לתקן הישראלי ת"י 146.
  • מיועדת למים קרים בלבד בלחצים גבוהים.
  • לא תחובר קבועה למערכת הנקזים אלא אם צוידה במחסום בעל חתם מים לפי דרישות סעיף 4.2.3.
  • מקלחות לשעת חירום יש לנקז לתעלות ניקוז המחוברות למערכת הביוב.
  • צינור הדלוחים העקיף ינוקז לתעלת ניקוז החסומה במחסום רצפה.
  • מושב המותקן על אסלה לשימוש ציבורי יהיה מטיפוס הפתוח בצידו הפנימי ("מכסה פרסה").
  • לכל אסלה יותקן מושב המתאים לדרישות תקן הישראלי ת"י 1172: "מכלל של מושב ומכסה לאסלה".
  • אין להתקין מיתקני שירותים כימיים בתחום מתקן רפואי.
  • אין להתקין משתנות ללא מים (waterless) בתחום מתקן רפואי.
  • מחסום קבועה יכול להוות חלק בלתי נפרד מהקבועה או מחסום נפרד המתחבר אליה.
  • מחסום נפרד יותקן סמוך ככל האפשר למוצא הקבועה. המרחק האנכי ממוצא הקבועה אל מגלש המחסום לא יעלה על 30 ס"מ. יש להקפיד על גישה נוחה…
  • העומק המינימלי של חתם מחסום קבועה יהיה 50 מ"מ.
  • מחסום קבועה או מחסום רצפה בעל קוטר 110 מ"מ ומעלה יהיו מסוג הכולל רשת או סלסלה נשלפת לצורך מניעת חדירת פסולת לצנרת.
  • לכל מחסום תהיה גישה לניקוי כדלקמן: | א. למחסומי קבועות שאינם מהווים חלק בלתי נפרד מהקבועה, באחת מהאפשרויות הבאות: ▪ המחסום יהיה…
  • לכל מחסום תהיה גישה לניקוי כדלקמן: | ב. למחסומי קבועות המהווים חלק בלתי נפרד מהקבועה, באחת מהאפשרויות הבאות: ▪ פירוק הקבועה בנקל…
  • לכל מחסום תהיה גישה לניקוי כדלקמן: | ג. למחסומי רצפה, על ידי התקנת פתח ניקוי ובקרה אשר יאפשר גישה לחלקו הסמוי של המחסום מצנרת…
  • בחזית כל קבועה יובטח מרחב שימוש; במרחב השימוש לא יותקנו אלמנטים קבועים של הבניין כקירות, משטחי שיש או קבועות אחרות. כמו כן, בחדרי…
  • לחדרי שירותים עבור משתמש יחיד, ניתן לבצע חפיפה במרחבי השימוש של קבועות שונות.
  • אורך מרחב השימוש נמדד במקביל לקיר שמאחורי הקבועה. אם לא נאמר אחרת, יתלכד מרכז מידת האורך עם ציר הקבועה, מותרת סטיה של עד 10 ס"מ.
  • רוחב מרחב השימוש נמדד מהמישור האנכי של פני חזית הקבועה לכיוון חלל החדר בו היא מותקנת. במקרים בהם הקבועה מותקנת במשטח שיש, ימדד…
  • המידות המינימליות של מרחב השימוש יהיו כמפורט בטבלה 4.3.3. בתוכנית האדריכלית יהיו מידות מיוחדות לאופי ייעודו המיוחד של המקום…
  • מידות מרחבי שימוש לקבועות בחדרי אשפוז יתאימו לדרישות הנגישות לאנשים בעלי מוגבלויות בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1918, ישמה עדיפות…
  • באמבט רפואי נדרשת גישה משלושה צדדים.
  • המרחקים בין קבועות לקבועות אחרות ובין קבועות לקירות לא יפחתו מהמפורט בטבלה 4.3.6.
  • טוחן אשפה יותקן לפי אישור של מהנדס המוסד הרפואי ובתנאי שיעמוד בדרישות התקן הישראלי.
  • לטוחן אשפה יותקן מחסום ייעודי.
  • למחסום רצפה יהיה חתם מים כנדרש בסעיף 4.2.3 לגבי מחסום קבועה.
  • למחסום רצפה יותקן מכבר (רשת) הניתן לפירוק. שטח מעבר האור במכבר יהיה לפחות שני שלישים משטח החתך של מוצאו.
  • גודלו של מחסום רצפה יקבע לפי הספיקות שעליו לפנות.
  • קוטר מוצאו של מחסום רצפה לא יפחת מ-50 מ"מ.
  • מחסום רצפה יהיה בעל מבנה המאפשר את ניקויו בקלות. מבוא מחסום הרצפה יהא קבוע במקום שאפשר להגיע אליו בנקל בכל זמן.
  • מחסומי רצפה במטבחים ובמעבדות היו מסוג וגודל בהתאם להנחיות המתכנן ובהעדר הנחיות מהמתכנן, יותקנו מחסומים בעלי רשת עינית מעבר של עד…
  • כמות הקבועות (כלים סניטריים ומיתקנים) במחלקות השונות תקבע בהתאם לפרוגרמות ייעודיות.
  • כמות הקבועות (כלים סניטריים ומיתקנים) בבנייני אדמיניסטרציה תתאים לטבלה 4.6.2.
  • נדרשת התקנת מיתקן שתייה למים צוננים, יותקן המיתקן מחוץ לחדרי השירותים, ולא בצמוד לחדר השירותים, המתקן ינוקז למערכת הדלוחין. רצוי…
  • בתקופת בנייתם יותקנו בבניינים סידורים תברואתיים מינימליים על פי דרישות תקנות הבטיחות בעבודה מהדורה מעודכנת.
  • תא שירותים אחד יתאים לאנשים עם מוגבלויות.
  • הנחיות מיוחדות לבית חולים לשעת חירום יהיו בהתאם להנחיות פיקוד העורף המעודכנות.
  • מתקן מוגן המיועד למאושפזים יכלול לפחות אסלה אחת, מקלחת אחת, וכיור רחצה אחד לכל 80 מ"ר ברוטו של המרחב המוגן, או חלק ממנו.
  • כמות הקבועות (כלים סניטריים ומיתקנים) במחלקות השונות תקבע בהתאם לפרוגרמות ייעודיות.
  • המרחק מהקיר לציר האסלה מצד אחד לא יפחת מ-45 ס"מ.
  • בכל בתי השימוש לחולים האסלות תהיינה מסוג תלויות בגובה 42 ס"מ מהרצפה, ללא המושב.
  • כל המכסים לקופסאות הביקורת יהיו ממתכת וניתנים לסגירה בהברגה.
  • מתקן למי שתיה מתאים לתקן הישראלי ת"י 1505 ומחובר למערכת הדלוחין.
  • מיחם לשבת יותקן על משטח נירוסטה המחובר למערכת הדלוחין.
  • בחדר שטיפת סירים יש להכין חיבורים נדרשים למכונת שטיפת סירים.
  • בכיורי רחצה יהיה חיבור למים קרים וחמים.
  • אסלות ישיבה תהיינה אסלות תלויות המחוברות לקיר.
  • מערכות נקזים יתוכננו ויבוצעו באופן המאפשר מעבר חופשי של אוויר בין האוויר החיצוני לכל קטע של מערכת הנקזים. זרימת אוויר בלתי מופרעת…
  • מערכות נקזים יחשבו כבטוחות אם בעת שימוש רגיל, הפסד חתמי המים של כל מחסום קבועה הנוצר כתוצאה מהפרשי לחץ בתוך המערכת, לא יהיה גדול…
  • נקזי קבועות או סעיפי קבועות, לא יחוברו לקולטן או לנקז בקטעים בהם צפוי לחץ יתר או תת לחץ.
  • מערכות הנקזים יתוכננו ויבוצעו באופן שיאפשר ניקוי עצמי של כל נקז בתנאי שימוש רגילים.
  • החומרים שמהם מורכבות מערכות הנקזים, יותאמו לסוג ולטמפרטורת השפכים המוזרמים אליהן.
  • אל מערכות הנקזים בבניין לא ינוקזו שפכים בטמפרטורה העולה על 95°C.
  • על המתכנן לבדוק שהצנרת עמידה בסוג השפכים המוזרמים אליה.
  • השפכים המוזרמים לביוב ציבורי יעמדו בדרישות הוראות המשרד להגנת הסביבה ולכללי תאגידי מים וביוב, יש לשים לב בין היתר לשפכים ממטבחים,…
  • אין להתקין צנרת נקזים אופקית לרבות פתחי בקרה וניקוי מתחת לתקרות שמעל חללים רגישים למפגעים תברואתיים כגון מטבחים, חדרי אוכל, חדרים…
  • למרות האמור בסעיף 5.2.1, תתאפשר התקנה במקרים מיוחדים, בכפוף לאישור משרד הבריאות ובתנאי שלא יבוצעו בתחום החללים האמורים פתחי בקרה…
  • התקנות אלו יבוצעו תוך מתן דגש להתקנת צנרת אטומה המחוברת בריתוך בלבד ללא מחברי הכוללים אטמים. כל תוואי הצנרת העוברת בחללים רגישים…
  • האמצעים יכולים לכלול צינור המותקן בתוך צינור הגנה או שוקת המותקנת מסביב לתוואי הצנרת וקולט דליפות.
  • חל איסור להשתמש בצינור ניקוז שרשורי ללא התאמה לתקן ישראלי, לצורך ניקוז דלוחין או שופכין.
  • אין להתקין צנרת בעמודי בטון, בקירות בטון, תקרת או רצפת חדרי ביטחון למעט צנרת המיועדת לאותו חדר בטחון.
  • סוג הצנרת הגלויה בחדרי ביטחון תהיה מסוג העמיד בהלם ומוגנת מפני התרסקות.
  • החומרים המותרים לצנרת ואביזרי צנרת למערכות נקזים – צואים, דלוחים, יהיו בהתאם לאמור בפרק 3 – צנרת ואביזריה (חומרים) ובמיקום המותר…
  • צנרת ואביזרי צנרת נקזים תת קרקעית, המותקנת בתוך הבניין, כולל נקזי בניין תהא מהחומרים הבאים: פוליאתילן בצפיפות גבוהה, פוליפרופילן,…
  • פלדה מצופה מצידה הפנימי בבטון קולואידי עמיד בשפכים (בטון רב-אלומינה) – אינו מבטיח עמידות טובה בשפכים ולכן ניתן להשתמש בצינור רק…
  • כל צינור תת קרקעי יהיה מוגן מפני לחץ חיצוני לפי תקן הישראלי ת"י 1205 חלק 4.
  • צנרת מתכתית ואביזרה יצופו או יעטפו לאחר התקנתם כך שיהיו מוגנים בפני שיתוך.
  • צנרת פוליאתילן בצפיפות גבוהה תותקן לפי תקן ישראלי, ת"י 4476 חלק 2.
  • צנרת תת קרקעית המותקנת מתחת לרצפות בטון כשהקרקע תופחת או שוקעת, תקשר הצנרת אל רצפת הבטון עם זיון ויציקת קורה העוטפת את הצינור.
  • צינור אוויר היוצא אל גג הבניין, יהיה מחומר עמיד UV, תוך שמירה על איטום מוחלט של מוצא הצינור אל הגג.
  • מחברי צנרת במערכת נקזים יעמדו בבדיקת אטימות בלחצים הנדרשים בעת בדיקה ולא פחות מלחץ מקסימלי העלול להתקיים בתוך הצנרת במקרה של תקלה…
  • בצנרת תת קרקעית מתחת לבניין, אסור להשתמש במחברי שקוע תקוע עם אטמים עגולים מחומר אלסטומרי ללא הגנה נאותה על אטמי המחבר.
  • על אביזרים במערכת נקזים להיות מתאימים לסוג הצנרת שבשימוש ולדרישות התקנים הישראליים ומפרטי מכון התקנים המתאימים.
  • אביזר שיש בו בליטה מול כיוון הזרימה או היוצר בליטה כזו לאחר הרכבת הצינור, לא ישמש כאביזר ניקוז.
  • אין לנקב או לכופף כל צינור או אביזר צנרת, או צנרת אוויר, ע"י חימום או כל שיטה מאולתרת אחרת.
  • אין להשתמש במחבר או אביזר או שסתום שמבנהו עלול לגרום הפרעה לזרימת השפכים, או כל מטרד תברואתי אחר.
  • בחיבור בין צינורות או צינורות לאביזרים בקטרים שונים, יש להשתמש באביזר מצרה.
  • בצנרת אנכית, במצרה צנטרית.
  • בצנרת אופקית, במצרה אקסצנטרית תוך שמירה ששינוי הקוטר יעשה בצידו התחתון של הקוטר הגדול ביותר.
  • יש לבחור את סוג הצנרת המשמשת לניקוז דלוחין, שופכין ומי גשם בהתאם למפלס הרעש המותר במקום בו עוברת הצנרת.
  • מערכות הנקזים יעמדו בדרישות התקן הישראלי לבניה ירוקה תקן ישראלי ת"י 5281.
  • השיפוע המקסימלי המותר בצנרת לא יעלה על 5%.
  • צנרת נקזים אופקית תותקן בשיפוע אחיד. השיפוע המינימלי לכל קוטר צינור לא יקטן מהמפורט להלן: צנרת בקטרים 40-110 מ"מ - שיפוע מינימלי…
  • תמיכות צנרת אופקית גלויה תבוצע בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 0, באופן שהצנרת תהיה ישרה וללא כיפופים בהתאם לחוברת – הנחיות…
  • שינוי כיוון של נקז בניין יעשה בזווית של 45° או פחות.
  • במקרים בהם נדרש שינוי כיוון של נקז בניין, בזווית העולה על 45°, יבוצע שינוי הכיוון ע"י שתי ברכיים של 45° כל אחת, כאשר בין שתי…
  • חיבור אופקי של שני נקזי בניין לנקז אחד משותף, יעשה בזווית של 45° או פחות.
  • חיבור קולטן, סעיף קבועה או נקז קבועה לנקז אופקי מאסף, יתאים לדרישות הבאות: א. החיבור יבוצע באמצעות מסעף של 135⁰.
  • בחיבור אופקי יהיה מסעף אופקי של 135°.
  • בחיבור אנכי לנקז אופקי, תהיה הזווית הכניסה של הצינור האנכי אל האופקי בירידה של לפחות 15° בין ההסתעפות והאופק.
  • חיבורים באמצעות מסעף בזווית של 90° אסורים.
  • התחברות לנקז אופקי באמצעות מסעף כפול, אסורה.
  • ניתן לחבר נקז בניין לתא בקרה בזרימת כובד (גרביטציונית) אם מתקיימים התנאים הבאים: א. מפלס מכסה תא הבקרה אליו מתחבר הנקז, נמוך לפחות…
  • אם לא מתקיימים כל התנאים המפורטים בסעיף, יש לחבר את הנקז לתא הבקרה באמצעות מיתקן שאיבת שפכים.
  • כל נקז אנכי שגובהו גדול מ-1.5 מ', יחשב לקולטן. למעט נקזי קבועה המפורטים בסעיפים המתייחסים לנקזי קבועות.
  • מותר למקם קולטני צואים ודלוחים, צינורות מי גשם ואוורים במקומות הבאים: א. בתוך ומחוץ לבניין. ב. בתוך מובילים או בתי צינור שהגישה…
  • אסור למקם קולטנים מיכל סוג בתוך חלקי מבנה קונסטרוקטיביים ובתוך יציקות בטון קונסטרוקטיבי.
  • מיקום הקולטנים יבוצע על פי תוכניות מפורטות של מתכנן מיתקן התברואה ובאישור מתכנן השלד. בתוכניות אלו יפורט כל פתח בקרה וכל אביזר…
  • המרווח בין צינור לצינור ובין צינור לקיר, יהיה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1205 חלק 0.
  • קולטנים גלויים המותקנים במקומות החשופים לפגיעה פיזית, כגון חניונים, יוגנו בהתאם לדרישות ת"י 1205 חלק 2.
  • כמותם ומיקומם של פתחי ניקוי והבקרה יקבעו כך שאפשר יהיה לנקות בקלות כל קטע של הצנרת, פתחי הבקרה יותקנו על הצנרת או אביזרים במקום…
  • יש למקם את פתחי הניקוי והבקרה כך שהגישה אליהם תהיה נוחה.
  • בצנרת סמויה בה נדרש פתח ניקוי ובקרה, יוארך הפתח כך שיהיו בקו אחד עם הקיר או הרצפה הגמורים. אפשר להשאיר שקע בקיר או הרצפה עבור פתח…
  • יש לאפשר גישה לפתח הניקוי והבקרה ללא פגיעה בקיר או הרצפה.
  • פתח הניקוי והבקרה יותקן באופן שפתיחתו תהיה מנוגדת לזרימה.
  • גודלם של פתחי הניקוי והבקרה יהיה בהתאם לתקן ת"י 1205 חלק 4.
  • אין להשתמש בפתחי הניקוי והבקרה לכל מטרה אחרת.
  • בבסיסו של כל קולטן יותקן פתח ניקוי ובקרה.
  • בהעדר כל סימון אחר של מיקום פתחי ניקוי ובקרה על קולטנים, יש להתקין פתחים אחת לשתי קומות.
  • שינוי כיוון של קולטן מאנכי לאופקי, יעשה באחת מהדרכים הבאות: א. עם שתי בירכיים בנות 45° כל אחת עם קטע ביניים שיצור קטע באורך של…
  • העתקה מקבילית של קולטן או חיבור קולטן לנקז אופקי – שינוי כיוון קולטן מאנכי לאופקי יהא כמפורט בסעיף 5.5.14, יחולו ההוראות המפורטות…
  • ניתן להתקין סעיף צנרת מחוץ לקירות או בתוך קירות ורצפה, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 5.5.7 עבור מיקום קולטנים.
  • סעיף צנרת ובמיוחד זה הטמון בקיר, יותקן כך שהגישה אליו לשם ניקוי תהא קלה ויחולו עליו כל התנאים המפורטים בסעיף 5.5.7, עבור פתחי…
  • סעיף קבועה אופקי יותקן כמפורט בסעיף 5.4 ויאוורר לפי הסעיפים המתייחסים לאיוורים חסומים וסעיפים.
  • מותר לחבר סעיף לא מאוורר בקומה התחתונה לנקז תת קרקעי מאוורר ובלבד שהסעיף עומד בדרישות המפורטות בסעיף של עומס, אורך וגובה מרביים של…
  • מותר לחבר סעיף לא מאוורר בקומה תחתונה ישירות לתא בקרה ובלבד שהסעיף עומד בדרישות הבאות: א. הדרישות המפורטות בסעיף 5.9.1. ב. מפלס…
  • למוצא קבועה אופקי – קטע ראשון באורך קצר ככל האפשר ושלא יעלה על 35 ס"מ. לקטע שני, משופע ב-45° ואח"כ אופקי. הפרש הגבהים בין שני…
  • למוצא קבועה אנכי – קטע ראשון של הנקז לא יעלה על 1 מטר. לקטע שני של הנקז, אין דרישות מיוחדות.
  • צינור דלוחים עקיף יותקן במקרים שזיהום תוכנה של קבועה מהווה סכנה מיוחדת לבריאות, כגון ציוד המטפל במזון או חמרי מעבדה. במקרים אלו…
  • לכל צינור דלוחים עקיף שאורכו הפרוס גדול מ- 5 מטר, יותקן מחסום – למעט צנרת דלוחים עקיפה המזרימה מי עיבוי צלולים ממזגנים או מיתקני…
  • כל צינור דלוחים עקיף שאורכו יותר מ-5 מטר, יהיה מאוור – למעט צינור דלוחים עקיף המזרים מי עיבוי ממזגנים או ממיתקני קירור, או מגלישת…
  • כיור רחצה בשורת כיורים (1) | אורך מרחב שימוש ס"מ: 80 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 120
  • כיור רחצה בודד (1) | אורך מרחב שימוש ס"מ: 80 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • כיור רחצה קטן (2) | אורך מרחב שימוש ס"מ: 75 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • אמבט(3) | אורך מרחב שימוש ס"מ: 90 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • כיור מטבח בגישה חזיתית(1) | אורך מרחב שימוש ס"מ: 100 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 100-105
  • לכיורים כפולים או כיור שאורכו עולה על 60 ס"מ יהיה אורך מרחב השימוש כאורך הכיור (או הכיורים) בתוספת 20 ס"מ מיכל צד.
  • טבלה 4.3.3 – מידות מינימליות של מרחבי השימוש לקבועות | אמבט(3) | (3) ניתן למקם בכל מקום שבתחום חלל האמבט העשוי להכיל מים.
  • שטח פנים מינימלי של תא מקלחת (מקלחון) יהיה 0.80 מ"ר וברוחב מינימלי שלא יפחת מ-90 ס"מ.
  • מקלחת בגישה פינתית | אורך מרחב שימוש ס"מ: 70 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • מקלחת בגישה חזיתית(1) | אורך מרחב שימוש ס"מ: 80 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • אסלה | אורך מרחב שימוש ס"מ: 80 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • משתנה בשורת משתנות | אורך מרחב שימוש ס"מ: 60 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 120
  • משתנה בודדת | אורך מרחב שימוש ס"מ: 60 | רוחב מרחב שימוש ס"מ: 75
  • טבלה 4.3.6 – מרחקים מינימליים בין קבועות לקבועות אחרות ובין קבועות לקירות (המידות בס"מ) | כיור רחצה (1)(2)(8) | כיור רחצה…
  • טבלה 4.3.6 – מרחקים מינימליים בין קבועות לקבועות אחרות ובין קבועות לקירות (המידות בס"מ) | כיור רחצה קטן (1) | כיור רחצה (1)(2)(8):…
  • אם רוחבו של כיור הרחצה גדול מ-60 ס"מ, יגדל המרחק בשיעור ההפרש שבין מחצית רוחב הכיור לבין 30 ס"מ.
  • אם על הקיר מותקן כיור רחצה, יוגדל המרחק הרשום בטבלה ל-45 ס"מ.
  • המרחקים המינימליים בין כיורים בטבלה זו לא יחולו על כיור מטבח כפול או שני כיורי מטבח הצמודים אחד לשני.
  • המרחקים המינימליים עבור עביט שפכים ו/או מדיח סירים יהיו כנדרש לאסלה.
  • טבלה 4.3.6 – מרחקים מינימליים בין קבועות לקבועות אחרות ובין קבועות לקירות (המידות בס"מ) | אסלה (1) | כיור רחצה (1)(2)(8): 65 (10)…
  • טבלה 4.3.6 – מרחקים מינימליים בין קבועות לקבועות אחרות ובין קבועות לקירות (המידות בס"מ) | משתנה (1) | כיור רחצה (1)(2)(8): 90 |…
  • טבלה 4.6.2 - סידורים תברואתיים מינימליים בבנייני אדמיניסטרציה | מתקן שתיה למים צוננים קומה: לכל 75 אנשים | מתקן שתיה למים צוננים…
  • טבלה 4.6.2 - סידורים תברואתיים מינימליים בבנייני אדמיניסטרציה | כיורי מטבח קומה: בכל קומה | כיורי מטבח קבועות: 1
  • גברים | אנשים: עד 15 | אסלות: 1 | משתנות: 1 | כיורי רחצה: 1
  • גברים | אנשים: 16-35 | אסלות: 2 | משתנות: 1 | כיורי רחצה: 2
  • גברים | אנשים: 36-80 | אסלות: 3 | משתנות: 2 | כיורי רחצה: 3
  • גברים | אנשים: 81-130 | אסלות: 4 | משתנות: 2 | כיורי רחצה: 4
  • גברים | אנשים: לכל 80 נוספים | אסלות: 1 | משתנות: 1 | כיורי רחצה: 1
  • חובה להתקין בכל חדר שרותים סידורי ניקוז.
  • החלוקה בין גברים לנשים יקבע לפי 50% גברים ו-50% נשים.
  • אם לא ידוע מספר האנשים למעשה, יש לחשב את מספר האנשים בפועל בבניין, בהתאם למקדמי התפוסה.
  • מתקן שתיה למים צוננים לפחות אחד בכל קומה.
  • סידורים תברואתיים מינימליים לאנשים עם מוגבלות יקבעו כנדרש בתקנות הבניה ובהעדר הוראה שבדין סידורים אלה יותקנו כמפורט בתקן הישראלי,…
  • טבלה 4.6.2 - סידורים תברואתיים מינימליים בבנייני אדמיניסטרציה | עביט שפכים קומה: בכל קומה | עביט שפכים קבועות: 1
  • נשים | אנשים: עד 15 | אסלות: 2 | כיורי רחצה: 1
  • נשים | אנשים: 16-35 | אסלות: 4 | כיורי רחצה: 3
  • נשים | אנשים: 36-80 | אסלות: 6 | כיורי רחצה: 5
  • נשים | אנשים: 81-130 | אסלות: 7 | כיורי רחצה: 6
  • נשים | אנשים: לכל 80 נוספים | אסלות: 1 | כיורי רחצה: 1
  • סוג העתקת הקולטן או ההתחברות: העתקה מקבילית למרחק אופקי העולה על 1 מטר | דרישות אורור: א. בהעתקה מקבילית של קולטן עם צנ"ג, יש לבצע…
  • מותר לחבר סעיפי קבועה או נקזי קבועה לאוור מעקפי.
  • סוג העתקת הקולטן או ההתחברות: העתקה מקבילית למרחק אופקי העולה על 1 מטר | גובה הקולטן מעל מקום שינוי הכיוון: גדול מ-10 מטר | דרישות…
  • בקולטן עם אביזרים נגד גישות, יש להתקין אוור מעקפי בקוטר 110 מ"מ.
  • לכל צינור דלוחים עקיף שאורכו הפרוס גדול מ-5 מטר, יותקן מחסום – למעט צנרת דלוחים עקיפה המזרימה מי עיבוי צלולים ממזגנים או מיתקני…
  • צנרת דלוחים עקיפה תותקן באופן המאפשר גישה קלה לשם תחזוקה וניקוי.
  • חיבור צנרת דלוחים עקיפה למערכת נקזים ומרווח האוויר הדרוש יהיו על פי אחת הדרכים הבאות.
  • חיבור לנקז חסום בתנאים הבאים: א. קוטר הנקז המקביל שווה או גדול מקוטר צינור הדלוחים העקיף.
  • ב. הנקז המקבל יצויד במשפך. השטח שבין פניו החיצוניים של צינור הדלוחים העקיף ופניו הפנימיים של המשפך יהיה גדול משטח חתך צינור…
  • חיבור לקבועה בתנאים הבאים: א. קוטר מוצא מחסום הקבועה יהיה שווה או גדול מקוטר צינור הדלוחים העקיף.
  • חיבור למחסום קבועה בתנאים הבאים: א. קוטר מוצא מחסום הקבועה לא יקטן מקוטר צינור הדלוחים העקיף.
  • ב. תחתית צינור הדלוחים העקיף, במקום החיבור למחסום, תהיה גבוהה בלפחות 5 ס"מ מפני חתם המים של המחסום.
  • ג. בזרימת כובד תהיה תחתית הקבועה או המכשיר שמחברים, גבוהה לפחות 5 ס"מ משפת הקבועה המקבלת.
  • ד. בזרימת לחץ, ינקטו אמצעים למניעת זרימה חוזרת למכשיר המתחבר כגון העלאת צינור הדלוחים העקיף למפלס הגבוה משפת הקבועה המקבלת או…
  • חיבור למחסום רצפה בתנאים הבאים: א. קוטר מוצא מחסום הרצפה לא יקטן מקוטר צינור דלוחים העקיף.
  • ב. במבוא מחסום הרצפה יורכב מכבר (רשת) פתוח.
  • ג. תחתית צינור הדלוחים העקיף במקום החיבור למחסום, תהיה גבוהה בלפחות 2.5 ס"מ מפני חתם המים של המחסום.
  • ד. תחתית הקבועה או המכשיר המתחברים תהיה גבוהה בלפחות 5 ס"מ מפני רצפת הקומה בה מותקן המחסום.
  • חיבור לגשמות או לצנרת ניקוז מי גשם בתנאים הבאים: א. למים נקיים בלבד. ב. ממקור אקראי בלבד (כגון גלישת ממיכלים), ולא ממקור רציף…
  • הנקז המקבל או הקבועה המקבלת צינור דלוחים עקיף, יעמוד בדרישות הבאות: יהיה חסום ומאוורר.
  • יהיה גלוי, נוח לגישה ולא יותקן בחדר שאינו בשימוש מתמיד, נעול או לא מאוורר.
  • החיבור אליו יהיה באופן המונע התזה או הצפה.
  • אם הקבועה המקבלת היא מחסום רצפה, המחסום יותקן בחדר אחד עם הקבועה או המכשיר לו הוא מיועד.
  • קבועה המקבלת ניקוז מזגנים, תהיה בשימוש באופן סדיר או ינקטו אמצעים למניעת התייבשות המים במחסום.
  • העומס ביחידות קבועה (י"ק) או הספיקה בליטר לשניה של צינורות דלוחים עקיפים, ילקח בחשבון בקביעת קוטרם של צינורות מערכת הנקזים או…
  • בכל מבנה בו מותקנות קבועות תברואתיות, יותקן לפחות אוור אחד.
  • קוטרו לא יפחת מ-110 מ"מ ("4 לכל אורכו).
  • האוור יותקן בקו ישר ככל האפשר מביב הבניין או מנקז הבניין עד לקצה הצינור העליון.
  • כאוור יכול לשמש גם קולטן צואים, קולטן דלוחים, צנ"ג (צינור נגד גישות – אנטי סיפונג') או אוור ביב הבניין, כולו או חלקו – זאת בתנאי…
  • קצה הצינור העליון של האוור, אוור הקולטן או הצנ"ג המותקנים על הגג, יבלטו לפחות 30 ס"מ מעל פני הגג.
  • אוור ממערכת נקזים וביוב לא יסתיים בתחום של 3 מטר בקו אופקי מכל דלת, חלון או כל פתח אוורור אחר של הבניין או של בניין סמוך.
  • ניתן להתקין את האוור כך שיסתיים בתחום 3 מטר בתנאי שסיים האוור נמצא לפחות 60 ס"מ מעל משקופו של אותו פתח.
  • גג המשמש לשהיית בני אדם דרך קבע, יש להאריך את צינור האוור כך שקצה צינור האוור יבלוט לפחות 1.80 מטר מעל פני הגג.
  • בקצהו העליון של צינור איוורר יותאם ברדס לפי ת"י 1205.2.
  • צינור איוורר אופקי יותקן בשיפוע כך שמי העיבוי (קונדנסציה), יטפטפו לתוך מערכת הנקזים ולא יצטברו בצינור האוורר.
  • קולטן צואים או קולטן דלוחים יוארך בצינור אוויר בהתאם לקוטר הקולטן. סיים האוורר יתאים לדרישות המפורטות בסעיף 5.8.5. איוורר הקולטן…
  • צנ"ג יותקן במקרים בהם הזרימה בקולטן עלולה, עקב עומס הקבועות לגרום להפרשי לחץ גבוהים כמוגדר בסעיף 5.1.
  • ניתן לוותר על צנ"ג במקרים בהם יתקיים אחד התנאים הבאים: א. מספר יחידות הקבועה שיותר לחבר לקולטן, לסעיפי הקבועה ולקבועות, לא יעלה על…
  • הצנ"ג יהיה בקוטר אחיד, החל מהחיבור הנמוך ביותר לקולטן הנקזים או לסעיף הקבועה, עד לסיים האוור שלו.
  • הצנ"ג יסתיים בנפרד בסיים או יחובר אל אוור הקולטן לפחות 15 ס"מ מעל שפת הקיבול של הקבועה הגבוהה ביותר המחוברת אל הקולטן.
  • חיבור איוור מקולטן – איוור ישיר. הקולטן יחובר לצנ"ג בכל קומה באמצעות אוור המסתעף מהקולטן, לפחות 15 ס"מ מתחת לחיבור הסעיף של הקומה.…
  • קוטרו של כל חלק מצנרת נקזים וביוב יקבע בהתאם למספר הכולל של הקבועות התברואתיות, אביזרים והמכשירים המחוברים לאותו חלק. כדי להעריך…
  • הערה: יש לקחת מבעוד מועד תוספת בניה עתידיות הידועות בשלב התכנון ולתכנן את המערכת כך שיתאימו למצבו הסופי של הבניין.
  • מקדם פיזור לסוגי מבנים שונים נקבע לפי ערכי K. K=0.5 – מעונות ומשרדים בבתי חולים. K=0.7 – חדרי אשפוז, אולמי כנסים, מעבדות וכיתות…
  • לערך יחידות קבועה (י"ק) – 0.5, בקוטר מוצא המחסום – 32-40 מ"מ, בקוטר מינימלי של נקז הקבועה – 40-50 מ"מ, שייכת קבוצת הקבועות,…
  • לערך יחידות קבועה (י"ק) – 1.0, בקוטר מוצא המחסום – 40-50 מ"מ, בקוטר מינימלי של נקז הקבועה – 40-50 מ"מ, שייכת קבוצת הקבועות,…
  • לערך יחידות קבועה (י"ק) – 2.0, בקוטר מוצא המחסום – 90 מ"מ, בקוטר מינימלי של נקז הקבועה 90 מ"מ, שייכת קבוצת הקבועות, אביזרים…
  • לערך יחידות קבועה (י"ק) – 2.5, בקוטר מוצא המחסום – 110 מ"מ, בקוטר מינימלי של נקז הקבועה 110 מ"מ, שייכת לקבוצת הקבועות, אביזרים…
  • והמכשירים, יקבע בהתאם לקוטר מוצא נקז הקבועה או מחסום הקבועה כמפורט להלן: קוטר המוצא – 50 מ"מ או פחות - 0.5 י"ק. קוטר המוצא – 63…
  • עומס של צינור צואים, דלוחים, נקזים, ביוב ואיוור, יועמד על המספר הכולל של יחידות קבועה המחוברות אליו.
  • הספיקה בליטרים לשניה העוברת בנקז בשעת שיא, נקבעת לפי המספר הכולל של יחידות הקבועה המחוברות אליו, בהתחשב במקדם הפיזור (K) לסוגי…
  • אומדן הספיקה המקסימלית הצפויה בנקז, יבוצע לפי הנוסחה הבאה: 𝑄1 𝐾√𝑛+ 𝑄= ; Q - ספיקה בליטרים לשניה. K - מקדם פיזור לפי סעיף 5.9.2. n…
  • הספיקה הנוצרת כתוצאה מזרימה רצופה, כגון בורות שאיבה, מכשירי קירור, מכונות הדחת כלים, מכונות כביסה וכו', יחושב ביחידות ליטר לשניה.…
  • קוטר קולטן של צואים או דלוחים לא יקטן מקוטר הסעיף האופקי הגדול ביותר המתחבר אליו.
  • יש לחשב את קוטרי צינורות של כל מתקן תברואתי על פי המספר הסופי העתידי של יחידות הקבועה שמותר לחבר אליהם.
  • האורך המרבי של נקז קבועה או סעיף קבועה בלתי מאוורר וגובהם המרבי, עבור כל קוטר והמספר המרבי של יחידות קבועה שמותר לחבר אליהם, יהיו…
  • מספר מרבי של יחידות קבועה המותר לחבר לנקז, קבועה, או סעיף קבועה מאוורר, עבור כל קוטר נקז ועבור כל קוטר האוור המינימלי שלהם, יהיו…
  • המספר המרבי של יחידות קבועה המותר לחבר לקולטן בקוטר מסוים, יהיה על פי אופן האיוורר שלו, סוג הבניין ולפי הטבלאות הבאות.
  • קוטרו של אוור נקז קבועה לא יפחת מחצי קוטרו של נקז הקבועה ובשום מקרה לא יפחת מ-40 מ"מ.
  • קוטרו של אוור סעיף קבועה יקבע על פי המפורט בסעיף 5.11.2.
  • קוטרו של צנ"ג יקבע על פי המפורט בטבלאות 5.12.2, 5.12.3.
  • אוור של קולטן יהיה כקוטר זהה לקוטר הקולטן.
  • ניתן לחבר מספר אוורים לאוור ראשי בעל סיים אוור אחד.
  • העומס על האוור הראשי הוא סכום העומסים או הספיקות בכל הקולטנים, הסעיפים והנקזים אותם הוא מאוור.
  • קוטרו של האוור הראשי יקבע לפי טבלה 5.13.4.4.
  • קוטרו של נקז בניין אופקי יקבע לפי הטבלה של ספיקה מרבית בנקז בניין וביב בניין, טבלה 7.5.2 בפרק 7 ביב הבניין.
  • מתקן לשאיבת שפכים יותקן כאשר לא מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 5.4.6.
  • בור שאיבה יכוסה במכסה אטום ויכלול ציוד שאיבה אוטומטי אשר יאפשר שאיבת הנוזלים והמוצקים והזרמתם לביב הבניין.
  • הנפח המינימלי המיועד לקליטת נוזלים בבור השאיבה יהיה מספיק כדי לאפשר המתנה של 10 דקות בין הדממת המשאבה להפעלתה מחדש. נפח הנוזלים…
  • בבור שאיבה שעומקו עולה על 1.25 מטר, יותקנו שלבי דריכה או סולם.
  • בחלקם העליון של בורות שאיבה יותקן אוור שקוטרו יקבע בהתאם למוגדר בטבלה 5.13.4.4.
  • אוורי בורות השאיבה יוארכו בנפרד אל אוויר החוץ כקולטן אוורור עם סיים נפרד או יחוברו לקולטן מערכת הכובד בחיבור אוורור הפוך או למערכת…
  • ציוד השאבה יתוכנן באופן שכל התוכן שהצטבר בבור השאיבה, ישאב בפעולת הרקה אחת, למעט גובה הנוזלים המינימלי הנדרש בהתאם לסוג המשאבה.
  • ציוד השאבה יהיה בעל מעבר חופשי מינימלי של 65 מ"מ שיאפשר מעבר המוצקים דרך המאיץ או המצויד במתקן טחינה וריסוק (באישור המתכנן בלבד).
  • במערכות גדולות בעלות צנרת סניקה בקוטר מעל "3 יותקנו משאבות בעלות מעבר חופשי של 80 מ"מ לפחות.
  • החומרים מהם יהיה עשוי ציוד השאיבה יהיו עמידים בפני החומרים מהם מורכבים השפכים.
  • למתקן שאיבת שפכים המקבל ספיקה הגדולה מ-1.5 ליטר לשניה, יותקנו שתי משאבות לפחות המותקנות במקביל וכל אחת תוכל לספק את הספיקה…
  • בבתי חולים יותקנו לפחות שתי משאבות בכל מערכת שאיבה.
  • משאבות הטבולות בנוזל (הן המשאבות והן המנועים החשמליים שלהן), יהין משאבות הניתנות לשליפה מבור השאיבה, ללא צורך להיכנס לתוכו.
  • במיתקן שאיבת שפכים בו מותקנות שתי משאבות או יותר, יותקן בין צינורות הסניקה, צינור מעקף לשטיפת המשאבות ע" זרימה הפוכה, המצויד…
  • בצינור הסניקה של כל משאבה יותקן שסתום המתאים לדרישות המפורטות בסעיף.
  • תמקן שאיבת שפכים יחובר למערכת אספקת המתח החליפית.
  • לפני הזרמת השפכים לבור המשאבות יש להתקין תא סינון להוצאת פסולת גדולה העלולה לגרום לתקלה במערכת השאיבה.
  • חיבור צינור הסנקה ממתקן שאיבת השפכים לביב הבניין, יהיה באחת מהאפשרויות הבאות: חיבור ישיר לתא הבקרה של הבניין; חיבור לתא בקרה של…
  • זרימה חוזרת לבור השאיבה תמנע באמצעות שסתומים אל חוזרים המותאמים לביוב.
  • בנוסף לכתוב להלן יש להתייחס להנחיות מקצועיות של המחלקה לבריאות הסביבה – "תחנות שאיבה לשפכים – מערכות הולכת שפכים ציבוריות" (2016).
  • אין להתקין מתקן לשאיבת שפכים לפני מפריד שומן אן מתקן לטיפול בשפכים.
  • בבתי חולים יחוברו משאבות הביוב למרכז בקרה הכולל התראות על תפקוד לא תקין וסכנת גלישה או הצפת הבור. המערכת תתריעה התראה מוקדמת על…
  • במקרה של התראה להצפת הבור, מערכת ההתראה והבקרה תפסיק את זרימת המים לאותם חלקי מערכות המנוקזים אל מערכת השאיבה.
  • שטחים מרוצפים, מרפסות וחצרות, לרבות חצרות פנימיות (להלן – חצרות) וגגות, ינוקזו על-ידי מערכת נפרדת ממערכת ניקוז מי הגשם מהגגות…
  • ניקוז מי גשם ייעשה באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבניין הסמוך או לסביבה.
  • מי גשם לא ינוקזו לתוך הביוב, אלא רק במקרה מיוחד, באישור המהנדס הרשות המקומית ותאגיד המים.
  • מי גשם מגגות, מרצפות, מרפסות ומיכל שטח אחר בבית החולים יטופלו כמפורט להלן: א. הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת…
  • ניתן לתכנן ניקוז גגות עליונים באמצעות מערכות ניקוז בשיטת הסיפון. התכנון והביצוע יעשה בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 2.
  • טבלה 5.9.8 – המרת עומס ביחידות קבועה לספיקה מרבית בליטר לשניה. סה"כ יחידות קבועה: 10 | מקדם פיזור 0.5 K: 1.6 | מקדם פיזור 0.7 K:…
  • טבלה 5.11 – עומס, אורך וגובה מרביים של נקז או סעיף קבועה בלתי מאוורר; הקוטר של נקז או סעיף הקבועה מ"מ: 50 | דלוחים או צואים…
  • טבלה 5.11.2 – עומס מירבי של נקז או סעיף קבועה מאוורר וקוטר האוור המינימלי; הקוטר של נקז או סעיף הקבועה (1) (מ"מ): 50 | דלוחים או…
  • טבלה 5.12.1 – עומס מרבי לקולטן ללא צנ"ג (ראה שרטוט 5.8.6 א'); קוטר הקולטן מ"מ: 63 | קוטר פנימי מינימלי מ"מ: 56 | מקדם פיזור 0.5 =…
  • טבלה 5.12.2 – עומס מירבי לקולטן עם צנ"ג בחיבור איוורר ישיר או עקיף (ראה שרטוטים 5.8.6 ג', 5.8.6 ד'); קוטר הקולטן מ"מ: 75(5) | קוטר…
  • טבלה 5.12.3 – עומס מירבי לקולטן ללא צנ"ג עם אביזר נגד גישות (סובנט) (ראה שרטוט 5.8.6 ב'); קוטר הקולטן מ"מ: 110 | קוטר פנימי…
  • טבלה 5.13.4.4 – עומס מירבי לאוור ראשי; הקוטר המינימלי של האוור הראשי מ"מ: 50 | הקוטר הפנימי המינימלי של האוור הראשי מ"מ: 44 | עומס…
  • מי גשם מגגות, מרצפות, מרפסות ומיכל שטח אחר בבית החולים יטופלו כמפורט להלן: א. הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת…
  • באישור המתכנן או יועץ הידרולוגי, כי אין דרך להחדיר את כל מי הגשם לקרקע מחלחלת יסולקו שאר המים למערכת ניקוז או תיעול באופן שלא יגרם…
  • אם רום פני השטח של המבנה המנקז מי גשם גבוה ב-20 ס"מ או יותר מרום פני המכסה של התא המיועד לקליטת מי גשם, יבוצע הניקוז באחת משתי…
  • אם רום פני השטח של המבנה המנקז מי גשם נמוך בפחות מ-20 ס"מ מרום פני המכסה של התא המיועד לקליטת מי גשם, יבוצע הניקוז באמצעות מיתקן…
  • כפוף לאמור, מותר לנקז מי גשם לתוך הביוב, אם השטח המנוקז הוא חצר פנימית ששטחה אינו עולה על 40 מ"ר, בלתי מקורה או מקורה בחלקה,…
  • ניקוז מי גשם מחצרות אל מחוץ לגבולות בתי החולים, ייעשה על פי הוראות פרק זה באישורו של המהנדס.
  • מיקומה של הגשמה יהיה באחת מהאפשרויות הבאות או שילוב ביניהם: | א. מחוץ לבניין, על פני קירות חוץ (מיקום זה הינו המומלץ ביותר). | ב.…
  • הגשמה תהיה עשויה מחומר המתאים למקום התקנתה, לסוג הבניין, הכל כמפורט בטבלה 6.3.2.
  • חיבורי הגשמה יתאימו לחומר ממנו עשויה הגשמה ויהיו אטומים.
  • הגשמה על חיבוריה תעמוד בתנאי לחץ מרבים שעשויים להיווצר בתחתיתה.
  • לכל גשמה יהיה פתח ומכסה בקרה בחלקה העליון ובכל שינוי כיוון שלה.
  • לפתח האמור תהיה גישה לצורכי ניקוי של הגשמה.
  • היה המרחק האנכי בין שני פתחים גדול מ-15 מ', יותקן פתח נוסף עם גישה אליו שתאפשר ניקוי הגשמה, כאמור.
  • א. במקרה של שפיכה חופשית מעל פני הקרקע, תיגמר הגשמה בזווית יציאה של בין 30 עד 45 מעלות, נקודת שפיכה של המים בזווית היציאה תהיה…
  • יציאת הגשמה בקרקע יותקן מתקן לקליטת מי גשם אשר ימנע פגיעה בפני הקרקע כגון שוקת או משטח מבטון.
  • במקרה ולא מתאפשרת שפיכה חופשית מעל פני הקרקע, תחובר הגשמה אל תא בקרה לקליטת מי גשם.
  • המרפסות במוסדות רפואה, ינוקזו באמצעות גשמה נפרדת ממערכת גשמות המנקזות את הגגות של המבנה.
  • במקרה של שימוש בזרבוביות, הבן יותקנו בצורה שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבני אדם או לרכוש.
  • הגגות ינוקזו באמצעות גשמות (צינורות גשם אנכיים) ויחולו עליהן הוראות אלה.
  • מיקומו יהיה סמוך ככל שניתן לגשמה אליה הוא מתחבר.
  • חיבורו אל הגשמה יהיה ישיר או באמצעות נקז הגג.
  • הוא יהיה עשוי מחומר עמיד בפני שיתוך, קרינת השמש והשפעות האקלימיות האחרות.
  • קוטר של הגשמה ושל מוצא של קולט מי גשם לא יפחת מ-110 מ"מ, ויחולו הוראות שבטבלה 6.4.4 ושל סעיפי המשנה, כדלהלן:
  • למרות האמור לעיל, מותר להתקין גשמה בקוטר 90 מ"מ לניקוז מרפסות בלבד בתנאי ששטח של מרפסת בודדת לא יעלה על 25 מ"ר והשטח הכולל המנוקז…
  • מספר המוצאים של קולטי מי גשם, הדרוש לניקוז הגג, ייקבע על פי תכנון השיפועים של הגג, ואם שטחו של הגג המוטל המירבי גדול מ-70 מ"ר,…
  • היה החתך של מוצא של הקולט מלבני, יהא שטחו שווה לשטח של החתך העגול של המוצא, כפול 1.2.
  • בבניין רב קומות שמעליו מתרוממים קירות אנכיים ולאורכם קיימת זרימה של מי גשם אל אותו הגג בגלל רוחות המנשבות באזור, יחשב השטח המוטל…
  • כל קולט מי גשם יצויד במכבר הבולט מעליו. שטח המעבר החופשי דרך המכבר לא יפחת מ-1.5 פעם שטח החתך של מוצא הקולט.
  • במקרה והציר האנכי של קולט מי הגשם אינו חופף את הציר האנכי של הגשמה, יש להתקין נקז גג ויחולו עליו הוראות אלה: א. נקז הגג יהא עשוי…
  • כל מי גשם, לרבות נקז הגג והגשמה, יותקן בדרך המבטיחה אטימות מוחלטת.
  • כל שטחי הגג ינוקזו באמצעות קולטי מי גשם, למעט השטחים המנוקזים אל מזחלות תלויות, ועל הקולטים האלה יחולו הוראות אלה.
  • המזחלה תהיה עשויה מפח פלדה מגולוון או פלדה או חומר אחר, הכל בהתאמה לתנאים שנקבעו בטבלה 6.3.2.
  • גודל המזחילה ייקבע על פי גודל השטח המוטל המרבי של הגג ובהתאם לשיפועים, הכל כמפורט בטבלה 6.5.
  • המזחלות ייבנו בצורת חצי עיגול או בצורה אחרת בעלת חתך ששטחו שווה לשטחו של חצי עיגול, כפול 1.2.
  • למרות האמור לעיל, ניתן לנקז גג משופע או קטע של גג משופע ע"י שפיכה חופשית ובלבד שמתקיימים התנאים כדלהלן: א. הגג המשופע והשטח אליו…
  • כל השטחים של הגגות המשופעים ינוקזו באמצעות מזחלות שיתחברו ישרות אל הגשמה, ועל המזחלות יחולו הוראות אלה.
  • הקטרים של נקזי גשם אופקיים יקבעו על פי גודל השטח המוטל המרבי של הגג ובהתאם לשיפועים, כמפורט בטבלה 6.6.
  • על אף האמור בטבלה ניתן להתקין נקזי גשם אופקיים בעלי קוטר גדול יותר מ-200 מ"מ ובשיפועים מעל ל-4%, אם חישוב הספיקה העוברת בהם מאפשר…
  • הצנרת תהיה עשויה מחומר מתאים, כמפורט בטבלה 6.7.
  • מחברים וחיבורים במיתקן תברואה יעמדו בבדיקת אטימות בלחצים הנדרשים בשעת בדיקה על פי דרישות פרק.
  • בצנרת תת קרקעית מתחת לבניין, אסור השימוש במחברי שקוע-תקוע עם אטמים עגולים מחומר אלסטומרי.
  • על הנחת צנרת תיעול יחולו הוראות פרק 7 בהתאמה, הכל לפי העניין.
  • הקוטרים של הצנרת ושיפועה יקבעו על פי חישוב הספיקה העוברת בצנרת, בכל מקרה לא יותקן תיעול בעל קוטר שיפחת מ-160 מ"מ, והשיפוע של הצנרת…
  • בכפוף לאמור ייקבעו תאי שפיכת מי גשם ליד אבן השפה של המדרכה, והם יבנו מבטון מזוין.
  • הבנייה של תאי שפיכת מי גשם האמורים תבוצע בהתאם להיתר הבניה, אם הם נמצאים מחוץ לגבולות הנכס.
  • תאי קליטה למי גשם, הזורמים על פני החצרות, ייקבעו במקומות הנמוכים ביותר של השטחים המנוקזים.
  • השימוש בקולחים כולל מים אפורים או שפכים לכל מטרה שהיא בתחום במוסד רפואי אסור.
  • כל מבנה בו מותקנות קבועות תברואתיות, יחובר לביב ציבורי.
  • חיבור בניין חדש לביב של בניין קיים, יבוצע רק בשטחים בבעלות אותו גורם ולאחר שקוטרו של הביב הקיים נבדק ונמצא מתאים לקליטת הביב החדש.
  • החומרים לביב, אביזריו, תאי הבקרה, אופן התקנתם והגנתם, יבוצעו בהתאם לדרישות התקן הישראלי, ת"י 1205.4.
  • מערכת סילוק שפכים מיוחדים, במוסדות רפואיים, הדורשים טיהור, נטרול, סילוק וכד' (כגון שפכים שומניים, רעילים, רדיואקטיביים וכיו"ב)…
  • ביב הבניין יהיה עשוי מצינור ואביזרים העמידים בפני שיתוך פנימי בהתאם לסוג השפכים הזורמים בו ובפני העומד העלול להיווצר בו. אביזרים…
  • הצינור ואביזריו יהיו עמידים ומוגנים בפני שיתוך חיצוני, שקיעות יחסיות, עומס חיצוני של הקרקע ועומס צפוי מעל לקרקע.
  • הצינור ואביזריו יהיו אטומים כך שתמנע דליפת נוזלים מהצינור לקרקע או חדירת נוזלים ושורשים מהקרקע לצינור.
  • במקום יציאת נקז הבניין מתחום הבניין אל הקרקע, יש להבטיח את הנקז בפני שקיעות יחסיות של הבניין או הקרקע, על ידי שרוול טלסקופי או…
  • הביב יונח על מצע מתאים בהתאם להנחיות המתכנן, אשר יגן עליו מפני עומס מרוכז חיצוני וימנע פגיעה מכנית בו, על ידי אבנים או גופים קשים…
  • המילוי הראשוני (הצידי ומעל קודקוד הצינור), יבטיח הגנה לביב בפני פגיעת עצמים קשים ושיתוך חיצוני. הידוק המילוי הראשוני יבוצע מבלי…
  • הכיסוי הסופי יהודק בשכבות מבלי לפגוע בצנרת הביוב ומבלי לגרום לשקיעת הביוב או תאי הבקרה.
  • הביב יונח בהתאם לחומר ממנו הוא עשוי, בעומק אשר יבטיח כיסוי מינימלי כך שלא יפגע מעומסי הקרקע והעומסים הצפויים מעל הקרקע.
  • עומק התקנה יהיה להלן: - באזורי מעבר כלי רכב יותקן הצינור בעומק מינימאלי של 100 ס"מ (ימדד מחלקו העליון של הצינור עד לפני הקרקע). -…
  • אם לא ניתן להניח את הביב בעומק הרצוי בהתאם לסעיף 7.3.3.2 כאמור, יש להגן עליו בעטיפת בטון מזויין בכל הקפו בעובי מינימלי של 10 ס"מ…
  • כשביב הבניין ותאי הבקרה מותקנים בקרקע תופחת או בלתי יציבה, ינקטו אמצעים למניעת שקיעות, שינוי השיפוע או פתיחת חיבורי הצנרת. אמצעים…
  • ביב העובר מתחת לבניין יוגן בעטיפת בטון מזויין. אם הרצפה שמעל לביב היא רצפה תלויה, תקושר עטיפת הבטון לרצפה זו באופן שלא יווצרו…
  • ביב העובר בסמוך ליסודות, יותקן במרחק מתאים מהיסודות כך שעומס היסודות לא יגרום לו נזק ולא פחות מהמפורט בטבלה 7.3.7.
  • המרחק המינימלי בין ביב הבניין לצנרת אחרת, יהיה לפי טבלה מספר 7.3.7.
  • תא בקרה יותקן בכל שינוי כיוון או שיפוע של צינור הביב, בחיבור הראשון של נקז הבניין לביב (תא ראשון) ובחיבור הביב אל הביב הציבורי.
  • המרחק המקסימלי בין שני תאי בקרה לא יעלה על 30 מטר בין מרכזי התאים בקוטרים עד 160 מ"מ. בקוטרים 200 מ"מ ומעלה המרחק לא יעלה על 40…
  • התא יותקן במאונך.
  • התא יהיה בעל חתך עגול או מלבני.
  • פני הקירות הפנימיים של התא יהיו חלקים.
  • התא והחיבורים אליו יהיו אטימים לדליפת נוזלים ממנו אל הקרקע ומקרקע מוצפת אל התא.
  • שימוש בצנרת פלסטית לביב, מחייבת אביזרים מונעי שליפה של הצינור מהתא במקרים של התכווצות הצינור או תזוזת הקרקע.
  • התא יותקן על בסיס ומצע, כך שתמנע שקיעתו עקב משקלו והעומסים הצפויים עליו.
  • רצפת התא, קירותיו, תקרתו ומכסהו, יעמדו בפני עומסי הקרקע ובפני העומס החיצוני הצפוי עליו.
  • רום מכסה התא יתאים לרום פני הפיתוח הסופי של הקרקע. בשטחי קרקע שאינם שבילים, דרכים, חניות או שטחים מרוצפים או סלולים, יש להגביה את…
  • בתחתית תא הבקרה יותקנו תעלות, התעלות יותאמו לדרישות הבאות:
  • התעלות יסודרו במפלים או עקומות כך שהשפכים יזרמו ללא מעצור וללא התזה.
  • רוחב התעלה יהיה בקוטר הצינור המתחבר אליה.
  • שיפוע התעלה יהיה כשפוע הצינור הנכנס, אך לא פחות מ-2% לצינורות שקוטרם 160 מ"מ או פחות. אך לא פחות מ-3% לצינורות שקוטרם גדול מ-200…
  • רצפת התא תהיה משופעת לכיוון התעלה.
  • העומק המינימלי של כל תעלה, יהיה 70% מקוטר הצינור.
  • ניתן לבצע תאי בקרה עם צנרת אטומה (תאים יבשים), במקום תעלות פתוחות. בצינורות האטומים יותקנו פתחי גישה, בקרה וניקוי. פיתחי הגישה…
  • בתא הבקרה הנמצא בתוך הבניין, מתחת לרצפת בטון, ניתן להתקין את תא הבקרה עם צנרת אטומה (תא יבש), לפי האמור בסעיף 7.4.5.
  • גודלו הפנימי של תא הבקרה וגודל פתח הגישה שלו, יקבע בהתאם לעומקו, כך שתתאפשר גישה נוחה לתחתיתו מבחוץ, או כניסה נוחה לאדם, לשם פתיחת…
  • גודלו הפנימי של תא בקרה וגודל פתח הגישה שלו, לא יקטנו מהמפורט בטבלה 7.4.7.
  • מכסה התא יהיה אטום לריחות וגזים ויתאים לעומס התנועה עליו ולדרישות התקן הישראלי ת"י 489, חלק 1 – מכסים ותקרות טרומיים לתאי בקרה,…
  • בתאים שעומקם מעל 125 ס"מ, יותקנו שלבי דריכה אשר יעמדו בתנאים הבאים:
  • השלבים יהיו מחומרים עמידים או מוגנים מפני שיתוך.
  • השלבים וחיבורם לתא הבקרה יהיו עמידים בעומס הנוצר כתוצאה מדריכת אדם עליהם.
  • השלבים יותקנו בצורה המאפשרת ירידה ועליה נוחים ובטוחים מפתח התא ועד לתחתיתו כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1205.4.
  • אם הפרש הגובה בין מפלס תחתית פנים צינור הכניסה לתא ובין מפלס תחתית פנים צינור המוצא, שווה או גדול מחצי קוטרו הפנימי של תא עגול, או…
  • מבנה המפל יאפשר ניקוי הביב.
  • קטע המפל האנכי יעשה מחוץ לתא ובצמוד אליו. חיבור המפל אל תא הבקרה יעשה עם שתי כניסות אל התא, כניסה עליונה בגובה צינור הביב המגיע אל…
  • מפל ניתן לבצע גם עם צנרת אטומה (תא יבש) עם צנרת מרותכת. הצנרת האטומה בתחתית התא תעמוד בדרישות סעיף 7.4.5. לכניסה העליונה של המפל…
  • אם הפרשי הגובה בין צינור הכניסה לתא ובין צינור המוצא, קטנים מהמפורט בסעיף 7.4.10.1, לא יעשה מפל עם קטע אנכי, אלא תעובד תעלה בתוך…
  • קוטר הביבים יקבע על ידי חישובי זרימה כובדית (גרביטציונית), כך שדרגת המילוי (יחס גובה הנוזל לקוטר הפנימי של הביב), תהיה 0.5 או…
  • הספיקה המרבית שמותר לחבר לצינור נוקיז בניין או ביב בקוטר מסוים, תהיה כמפורט בטבלה 7.5.2.
  • תא בקרה עם רום קרקעית הצינור הגבוה ביותר של ביב הבניין, או של סעיף ראשי של ביב הבניין, יחובר אל אוויר החוץ באמצעות אוור.
  • לתאי בקרה אחרים של אותו ביב, אין צורך באיוורור מיוחד.
  • קוטר האוור לא יפחת מ-110 מ"מ.
  • האוור יסתעף מתא הבקרה ברום גבוה ככל האפשר, על מנת למנוע עליית השפכים לתוכו.
  • קולטן צואים, דלוחים, צנ"ג או אוור, יכול לשמש כולו או בחלקו כאוור לתא בקרה בתנאי שיקוימו הדרישות ביחס לקוטר הצינור והתקנתו.
  • מערכת הביוב לכל אורכה תצולם לאחר גמר ההתקנה.
  • בכל מבנה המיועד לשימוש בני אדם דרך קבע, וכן במבנה המשמש לאחסון מזון, תרופות ומוצרי קוסמטיקה, תותקן מערכת מי שתייה.
  • כל צנרת מערכת אספקת מים, חלקיה, והמכשירה, ובכלל זה כל המוצאים לאספקת מים מהצינורות, אביזרים, ברזים, זרנוקים גמישים, צינורות…
  • מותרת התקנה עם מחברים המונעים חדירת בטון לתוך בית האטם.
  • גשמה עשויה מפח פלדה מגולוון אסורה לשימוש גם בהתקנה גלויה אם היא מותקנת בתוך חלל מקורה.
  • בניין שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות כמשמעותם בתקנות (עד 13 מטר גובה ממפלס הכניסה).
  • בניין גבוה כמשמעותו בתקנות (עד 29 מטר גובה ממפלס הכניסה).
  • בניין רב-קומות כמשמעותו בתקנות (מעל 29 מטר גובה ממפלס הכניסה) או בניין שיש בו בנוסף לקומות מעל לכניסה הקובעת לבניין, 3 קומות לפחות…
  • גשמה עשויה מצינור פלדה לא מגולוון מותרת לשימוש רק כאשר הצינור מצופה בפנים שכבת מגן בפני שיתוך (כגון מבטון). שימוש בהתקנה גלויה…
  • אם הכבל יוגן מבחינה חשמלית, מכנית ותרמית, בהתאם לדרישות תקנות החשמל (התקנת כבלים) התשכ"ז – 1966 ניתן להקטין המרחק.
  • קוטר השרוול יהיה גדול בשלושה קטרים נומינליים לפחות מקוטר הביב העובר דרכו ולא פחות מ-200 מ"מ.
  • השרוול יבלוט 10 ס"מ לפחות מיכל צד של היסוד או קורת יסוד.
  • השרוול יאטם בכל אורכו ופתוח רק בקצותיו כך שבמקרה של דליפת מים מהצנרת, היא לא תהיה מתחת לבניין.
  • השרוול יהיה עמיד בעומס היסוד או קורת היסוד.
  • חומר האיטום יהיה גמיש ולא יגרום לקורוזיה לצנרת.
  • מרחק זה יכול להיות קטן יותר אם ינקטו אמצעים להגנה על צינור המים, על הבניין ועל שאר המערכות בקרקע, באמצעות שרוול לאורך כל קטע…
  • אין להניח צנרת נקזי בניין וצנרת ביב הבניין בשיפוע העולה על 5%.
  • חישוב הספיקה יבוצע לפי סעיף 5.9, בפרק מערכות נקזים ואוורים בבניין ולפי העומס ביחידות קבועה, על פי מקדם הפיזור של הבניין.
  • בחירת החומר המתאים לייעודו ושמושו ייקבע לפי תנאי עבודתו: א. מקומו בבניין ו/או בקרקע. ב. התקנתו בצורה גלויה, חשופה או נסתרת. ג.…
  • תתאפשר גישה אל מערכת אספקת המים לצורך תחזוקה שוטפת. במקומות בהם לא ניתן לאפשר גישה לתחזוקה שוטפת, יתוכננו רכיבי המערכת באופן…
  • מערכת אספקת מי שתייה על מכלולה ומרכיביה, ובכלל זה אביזרים הקבועות, הצינורות, החומרים, השסתומים, הציפויים, תתוכנן ותותקן בהתאם…
  • מהלכי הצנרת בבניין יותקנו במרחבים המאפשרים גישה לצנרת ואביזריה. יש לשמור על רווחים מתאימים ותקניים בין צינור לצינור, כולל פתחי…
  • הצנרת המותקנת בפירים תוגן באמצעות קולרי אש במעבר מאזור אש אחד לאזור אש שני בהתאם להנחיות יועץ הבטיחות.
  • הפירים יהיו ברי גישה נוחה מהפרוזדור ויהיו מספיק מרווחים לצורך התקנת מהלכי הצנרת ולטיפול אחזקתי.
  • יש לדאוג לרצף אנכי של הפירים בכל קומות האשפוז הזהות בחלוקות הפנימיות. הפירים ימוקמו בסמיכות לשרותי חדרי האשפוז.
  • יש לשריין פירים למהלכי צנרת לכל גובה הבניין, בו יעברו צינורות אספקת המים, כיבוי האש, הגברת לחץ, קולטני שפכים, נקזי הבניין ומערכות…
  • גובה החלל יאפשר עבודות תחזוקה למערכות המותקנות בחלל ורצוי לשמור על גובה חופשי של 1.8 מטר מהרצפה לצנרת התלויה בתקרת החלל.
  • החלל הטכני המשמשים למעברי צנרת ראשית יהיו בר גישה נוחה לתחזוקה מבלי לפגוע בפונקציה התפעולית של הקומה. יש לשקול בחיוב קומה טכנית…
  • מהלכי צנרת האספקה הראשיות לבניין, ומהלכי הצנרת האוספת את הקולטנים למיניהם מקומות עליונות, יעברו בחלל טכני אופקי בחלק התחתון של…
  • בפרק – "קבועות תברואתיות" ישנם נתונים למידות ולמרחבי שימוש לקבועות. המידות הן מינימליות ואינן ישימות לשירותים בחדרי אשפוז, אלא רק…
  • מרחק בין הסימונים יהיה לפחות בכל קומה בצנרת אנכית ולפחות כל 5 מטר לצנרת אופקית. הסימון יראה לאחר גמר ההתקנה מחזית פיר השירות או…
  • כל הצנרות ראשיים יסומנו בסימון ברור בגודל אות של 4 ס"מ לפחות, הסימון יכלול את סוג הנוזל הזורם בצנרת כגון, מי שתיה, קו לחץ, כיבוי…
  • נדרש לשמור על מרווח בין מערכת צנרת אחת לשנייה לצורכי תחזוקה, אין להתקין צנרת בפירים כך שלצורך תחזוקת צנרת מסוימת נדרש לפרק צנרת…
  • ישמר מרווח של 7 סנטימטר מסביב לצנרת עד קוטר 3" (75 מ"מ) ומרווח של 10 סנטימטר לצנרת מעל 3". במרווח זה לא יהיו הפרעות או מערכות…
  • יש להימנע מהתקנת צנרת הספקות במילוי מתחת לריצוף.
  • קיים איסור מעבר צנרת שכזו מתחת לקבועות ו/או ציוד הקבוע לרצפה או בכל מקום הש גישה לתחזוקה מחייבת פירוק והריסה של ציוד או תכולה.
  • רצוי להתקין צנרת בחללי תקרות וירידה קצרה בקירות אל הצרכנים. במטבחים, או בצרכנים שאינם צמודים לקיר יש לרדת מהתקרה בקיר הקרוב אל…
  • במקרים אלו יש להתקין ברזי ניתוק לפני הירידה אל הרצפה.
  • יש לתכנן את מהלך וקוטרי הצנרת לצרכנים, כך שלא תהיה תלות והשפעה בצריכה של צרכנים אחרים. אספקה מקבילית נפרדת לכל קבועה וקבועה עדיפה…
  • אספקת המים (הקרים והחמים) תעשה בחלוקה קומתית במהלך צנרת אופקית ולא בחלוקה אנכית למספר קומות.
  • יש להתקין ברז ניקוז נפרד לכל קומה בבניין לצורך ניקוז הצנרת הקומתית לצורכי תחזוקה, טיפול שוטף וחיטוי.
  • צנרת טבעתית אופקית המותקנת בחלל שמתחת לתקרה תזין את הצרכנים בקומה. בטבעת הקומתית יותקנו ברזי ניתוק אזוריים שיבטיחו הזנה למרבית…
  • בכל חדר שירותים יותקנו ברזי ניתוק בצנרת היורדת בקיר אל הקבועות שבחדר.
  • לכל קומה רצוי שתהיה הזנה של אספקת מים משני קווים ראשיים נפרדים, כל אחד עובר בפיר נפרד, בפירים ראשיים אלה יותקנו ברזי שליטה…
  • סחרור המים החמים יתוכנן בהתאם להנחיות שבמסמך זה. הסחרור יבוצע קרוב ככל האפשר לקבועות המוזנות. בכל מקרה לא יעלה המרחק הבלתי מסוחרר…
  • וקוי הזנה ראשיים בקטרים מעל 2" יצוידו בברזי ויסות.
  • יש לנקוט בכל האמצעים למניעת הלם מים ע"י שימוש באביזרים מתאימים כגון שובר לחץ, אל חוזרים פרופורציונליים, משחררי אוויר וכיו"ב.
  • מילוי מאגרי המים יהיה משני מקורות עם שתי מערכות פיקוד לכל הזנה.
  • יש להכין נקודת דגימה לאיכות המים בצנרת הראשית.
  • יש להפריד בין צרכני מים מיוחדים לכל קבוצה בנפרד. לדוגמא: מטבח, קפיטריה, מכבסה וצרכנים נוספים.
  • מומלץ לשמור על אספקת המים בלחץ מתאים ע"י מערכת משאבות בספיקות משתנות ע"י בקר שינוי תדר.
  • ציוד בעל משמעות תפעולית של המערכות כגון משאבות, מחליפי חום, מיכלי לחץ וכד' יותקן בגיבוי מלא, יחידות כפולות עם חבורים עוקפים.
  • יש לתת סימון וזיהוי צנרת ומיכלים. הסימון והזיהוי יהיה חזותי וישמש כאמצעי לזיהוי תוכן הזורם בצנרת והנאגר במיכלים. אמצעי הזיהוי…
  • יש לשלט את כל הברזים הגלויים והנסתרים. ברזים הגלויים בחדרי מכונות ובפירים יוצמד השלט המציין את ייעודו של הברז על גוף הברז. ברזים…
  • תליית צנרת תעשה בהתאם להוראות היצרן. יש להקפיד על תליית צנרת מפלסטיק במרווחי תליה מתאים ובדגש לצנרת מים חמים. צנרת מתכתית תתלה עם…
  • הנוהל ממליץ לחזק את מערכת התליה של הצינורות באמצעות כבלים לעמידות ברעידת אדמה. יש לציין שקימות מערכות תמיכה נוספות כגון מוטות פלדה…
  • מערכות האינסטלציה הסניטרית כולל מערכות כיבוי האש יעמדו בהוראות נוהל "קריטריונים והנחיות לעיגון סיסמי של מערכות לא-מבניות (בדגש על…
  • שסתומי ניתוק יותקנו במקומות אלה לפחות: א. בכל כניסה למבנה ב. בכל קומה בפיר הראשי ג. כניסה לחדר טכני, חדר משאבות, מאגרי מים ד. הזנה…
  • לכיורים המשמשים את הרופאים בחדרי האשפוז ובחדרי יטה פולים יותקנו ברזי מרפק או ברזים אוטומטיים.
  • כיורי רחצה ללא חור גלישה (בירוץ) יותקנו צמודים לקיר ומעוגנים לקיר באמצעות ברגים וקונסולה מגולוונת. הסוללות לכיורים אלה מן הרצוי…
  • למתקני שטיפת סירים ("מקינטוש") יהיו מזרמי שטיפה בקוטר 1" + מזלף. מקלחות חירום ומשטפי עיניים יהיו עם מזרמים בקוטר 1".
  • לכל אסלה יהיה פתח ביקורת נגיש ביציאת צינור השופכין ולפני חיבורו למאסף ו/או קולטן ראשי.
  • מכלי הדחה (סמויים או גלויים), סוג אסלות (תלויות/עומדות), סוג מושבי סוג האסלה, יותקנו כפי המצוין בתוכניות.
  • לתליות ולחיזוקי צנרת גלויה יש לציין בצנרת מתכתית, התקנה לפי תקן ישראלי ת"י 1205 ובצנרת פלסטית, לפי הנחיות תקן ההתקנה של החומר בו…
  • צנרת אופקית – הטיה אופקית של צנרת נקזים או חיבור צנרת ע"י מסעף, חייבים להיות מדורגים ע"י שתי ברכיים של 45° כל אחת, עם קטע ביניים…
  • חשיבות מיוחדת לביצוע שינוי כיוון או חיבור מסעף בהטיה של 45° בצורה גלויה, בהתקנת צנרת מחומר פלסטי, זאת כדי לאפשר את התפשטות…
  • בהתקנת צנרת מפוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, יש לציין במפרט הטכני התקנה בכפוף לתקן ישראלי ת"י 4476, חלק 2, לרבות תכנון מפורט…
  • התקנת צנרת פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, מתחת לרצפות בתוך יציקות בטון, יש לדרוש מהמתקין לבצע תחת ליווי שירות השדה של היצרן.
  • חייבת להיות העדפה של קוטר צנרת הקטן ביותר הנדרש לכל קטע של המערכת, כדוגמה בצנרת בקוטר 90 מ"מ לחיבור אסלות עם הדחה של 6 ליטר…
  • בכל מקום בו ניתן להשתמש בקוטר 125 מ"מ במקום בקוטר 160 מ"מ, יש בכך יתרון בצנרת נקיה יותר.
  • אוורים אופקיים יש לתכנן בירידה לכיוון הקולטן בשיפוע של עד חצי אחוז מינימום. ואין ליצור רכס גבוה לאורך האוור האופקי.
  • אין להקטין קטרים של צנרת האוורר. כל אוור חייב להיות המשך ישיר בקוטר זהה לזה של הקולטן אותו הוא מאוורר. אוורים משניים יש לתכנן לפי…
  • יש לשים לב לכך שקטעי צנרת בשיפוע של עד 5% לא יהיו ארוכים יותר מ-4.0 מטר, במידה וקיים אוורור משני אזי ניתן לתכנן קווי צנרת באורך של…
  • ככלל, שיפועי צנרת ביוב אינם שונים משיפועי צנרת נקזים בתוך מבנה. ראה פרק 5.
  • שימוש בצנרת עם מחברי שקוע תקוע, מחייבת קטעי צנרת ישרים, ללא הטיה בראשים, למניעת אפשרות נזילות וחדירת שורשים. בצנרת עם חיבורי…
  • הנחת קווים מצנרת פוליאתילן, מחייבת קביעת שרוול חשמלי בכל התחברות לתא בקרה. יש לזכור שפוליאתילן אינו מתחבר לבטון ויש ליצור נקודת…
  • תאי בקרה יהיו מחוליות בטון בלבד בכל מקום שבו צפוי עומס כגון מעבר כלי רכב.
  • הנחת חוליות בטון הכוללות פתחים מתועשים לצנרת, באופן ישיר על רצפת הבטון, מחייבת יציקת בטון של השוליים החיצוניים עד מעל הצנרת.
  • הנחת תאי הבקרה תהיה על בסיס מבטון בעובי של 15 ס"מ לפחות וקוטרו גדול מקוטרו החיצוני של תא הבקרה, כל שייווצרו שוליים של לפחות 10 ס"מ…
  • תאי בקרה מפלסטיק יותקנו אך ורק במקום שלא צפוי בו עומס כגון מעבר כלי רכב או עומס אחר.
  • יצירת תעלות בתא הבקרה יהיו כמפורט בפרק 7 ולפי שרטוט 7.4.
  • תאי בקרה יבשים, יהיו כמפורט בפרק 7 ולפי שרטוט 7.4.
  • יש לסמן על מכסה תא הבקרה את ייעודו (ביוב או תיעול).
  • יש לגרז את תושבות המכסים לתאים.
  • לחצי מים: א. בכניסה הראשית, בנקודת החיבור לרשת עירונית. ב. בכניסה לכל בניין, בנפרד במתחם בית החולים. ג. בכניסה למשאבות המים, לכל…
  • מפלסי מים בכל מאגר ומאגר: א. מפלס עליון. ב. מפלס תחתון. ג. התראות על מפלס תחתון קריטי – "הקו האדום". ד. התראות על גלישה מהמאגר. ה.…
  • משאבות מים: א. לכל משאבה אינדיקציה לפעולה, הדממה, תקלה. ב. אינדיקציה לתורנות הפעלת המשאבות. ג. לחץ המים בכניסה וביציאה מהמשאבות…
  • שאיבת ביוב ו/או מי ניקוז: א. מפלסי הנוזל – כאמור בסעיף 9.1.2 א. ב. ג. ב. משאבות הביוב – ומאכר בסעיף 9.1.3 א. ב.
  • טמפרטורת המים החמים: א. טמפרטורת המים במאגר. ב. טמפרטורת המים בקו האספקה הראשי. ג. טמפרטורת המים בכניסה לכל קומה. ד. טמפרטורת המים…
  • בקרת איכות המים תהיה ממוחשבת.
  • בלוח הבקרה הראשי של הבניין יש לשלב את הפרמטרים המינימליים בנושאי התברואה.
  • הרצת המערכות תעשה לאחר שטיפה וחיטוי קווי המים, ניקוי ושטיפת קווי הניקוזים והאוורים, קווי הביוב והתיעול כולל תאי הבקרה.
  • הרצת המערכות השונות נעשית לכל מערכת בנפרד בשלבים שונים של התקדמות העבודה. הרצת רכיבי המערכת הנסתרת, כמו צנרת בחללי תקרה אקוסטית,…
  • הרצת המערכות תיעשה לפני מועד הקבלה, בפרק זמן המאפשר ויסות, כיול, שינוי וכו"ב של רכיבי המתקן.
  • בעת הקבלה תופעלנה המערכות השונות בשלמותן. ניתן לפצל קבלת מערכות נפרדות למועדים שונים. בעת הקבלה תיבדק פעילות תקינה ומושלמת של…
  • "יחידת קבועה" או "י"ק" – גורם כמותי המבטא בסולם מדידה מוסכם את עומס הקבועות של מערכת הנקזים. ספיקתה של יחידת קבועה אחת היא 1 ליטר…
  • "נקז אופקי" – נקז ששיפועו שווה או קטן מ-5% (הזווית בין צירו לבין האופק שווה או קטנה מ-2.9°)
  • "מוסד קטן" – מוסד שבו עד 200 מיטות, רשאית רשות הבריאות לאשר במוסד קטן מערכות בשונה מהדרישות להלן ע"פ שיקול דעתה. בין השאר ישקלו…
  • המערכת מותקנת בהתאם לתוכנית הביצוע.
  • המרחק בין קו הספקת מים לצנרת הביוב גדול מ-1 מ', והמרחק בינו לבניין גדול מ-2 מ'.
  • חומר הצנרת מתאים למפרט המתכנן.
  • בצנרת מיצקת פלדה קיימת הכנה ליציקה ולזיון הבטון.
  • צנרת מיצקת ברזל חוברה בעזרת מחברים מפלדה לא מחלידה.
  • צנרת העטופה בבטון בעובי הגדול מ-30 ס"מ מוגנה באמצעות מילוי הצינור במים.
  • 6. צנרת HDPE במעטפת בטון: - קיים שיפוע בהתאם לתכנון; - הצנרת מקובעת לפני היציקה; - חיבורי הצנרת נעשו בריתוך בלבד; - הותקנו נקודות…
  • נקז הטמון ברצפת בטון ויורד לעומק של עד 40 ס"מ מתחת לרצפה נעטף יחד עם הרצפה בבטון.
  • צנרת העוברת בעומק של 60 ס"מ או יותר מתחת לרצפה הותקנה ללא מעטפת בטון.
  • נקז הטמון ברצפת בטון ויורד לעומק של יותר מ-40 ס"מ מתחת לרצפה נעטף בבטון בעובי 10 ס"מ לפחות, בנפרד מהרצפה, ונקשר לרצפת הבטון.
  • צנרת HPDF הותקנה בהתאם לדרישות התקן הישראלי ת"י 4476 חלק 2.
  • צנרת מתחת לבניין: - זיון הבטון במוטות פלדה בקוטר 10 מ"מ לפחות; - זיון הבטון בחישוקי פלדה בקוטר 6 מ"מ לפחות, במרווחים של 20 ס"מ.
  • הצנרת עמדה בבדיקת אטימות.
  • תמיכת צנרת למים חמים בהתקנה חשיפה או גלויה מאפשרת התפשטות תרמית.
  • מעברים דרך שלד הבניין בוצעו באמצעות שרול מגן.
  • צנרת הספקת מים לא הותקנה ברכיבי השלד, ברצפת קומת הקרקע או ברצפת המרתף.
  • המערכת הותקנה בהתאם לתוכניות.
  • לא הותקנה צנרת בקיר בלוקים שעוביו קטן מ-10 ס"מ.
  • צנרת העוברת בתוך קירות גבס הותקנה בפתחים בניצבים שיוצרו ביצור חרושתי. הפתחים בניצבים מוגנים באמצעות טבעת מחומר אלסטומרי.
  • הצינורות והאבזרים מתאימים להספקת מי שתייה.
  • בנקודת החיבור בין מערכת מי שתייה למערכת אחרת מורכב אמצעי מתאים.
  • בנקודות הצריכה הותקנה צנרת מים קרים בצד ימין, וצנרת ומים חמים בצד שמאל של נקודת הצריכה.
  • צנרת המים הותקנה בהתאם לתקן החל עליה. צנרת החשופה לקרינת שמש מוגנת בבידוד תרמי.
  • צנרת במילוי הרצפה עטופה בבטון. הצנרת עמדה בבדיקת אטימות בלחץ של 12 בר או 1.5 כפול לחץ העבודה.
  • לא הותקנה צנרת קשיחה סמויה מאחורי קבועות או תחתיהן, מאחורי ארונות מטבח או אמבט או מתחת להם.
  • צנרת קשיחה במילוי הרצפה הותקנה בקווים מקבילים לקירות. לא הותקנה צנרת פלדה מתחת לריצוף חדרי אשפוז, חדרי שירותים וחדרי אמבט.
  • המרווחים בין נקודות התלייה של הצנרת מתאימים לדרישות המתכנן או לדרישות תקן ישראלי ת"י 1205 בהתאם לחומר הצנרת. בצינור אנכי הותקנו…
  • צנרת פלדה מתאימה לתקנים החלים עליה. צנרת פלדה: - בצינורות פלדה לא בוצעו כיפופים; - תבריג הספח מוגן מפני שיתוך באמצעות חומר מתאים.
  • צנרת פלסטיק: - הצנרת מתאימה לתקנים החלים עליה; - התקנת הצנרת מתאימה לתקן החל עליה.
  • צנרת נחושת: - הצנרת מתאימה לתקן הישראלי ת"י 1896; - הצנרת עשויה מנחושת אלקטרוליטית; - בהתקנה סמויה, לא נעשה שימוש במחברי לחיצה.
  • צנרת גמישה מותקנת בצינור מתעל, המאפשר את השחלתה ושליפתה.
  • לא הותקן רכיב נחושת לפני צינור מגולוון (בהתייחס לכיוון הזרימה בצינור). מותקן מפריד דיאלקטרי בין צינורות ממתכות שונות. לצנרת פלדה…
  • הצנרת להספקת מים חמים מבודדת. (צנרת מפלסטיק גמישה (פקס) המותקנת במתעל אינה חייבת בבידוד).
  • צינורות קשיחים להספקת מים המותקנים מתחת לריצוף הותקנו בקווים ישרים.
  • מחברי לחיצה לצינורות PEX ו-BP מתאימים לתקן הישראלי ת"י 21003 חלק 3.
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • המערכת מותקנת בהתאם לתוכניות הביצוע. הצנרת נגישה לתחזוקה.
  • מעבר צנרת דרך שלד הבניין נעשה דרך שרוולים מוכנים מראש.
  • ננקטו אמצעי המניעה הדרושים להגנה על חללים שמפגע תברואי עלול לסכן אותם. אין גישה לפתחי ניקוי ובקרה המותקנים בצנרת מתוך החללים האלה.
  • צנרת פלסטיק גלויה מוגנת מפני חימום וקרינה על-סגולה.
  • צנרת פלסטיק החשופה לפגיעות מכניות מוגנת כנדרש.
  • השיפועים של צנרת אופקית בהתאם לתכנון, שיפוע נמוך מ-2% נעשה בהתאם להנחיות המתכנן.
  • תמוכות לצנרת אופקית גלויה מתאימות לתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 1, טבלה 1. לצנרת מיצקת פלדה הותקנו תמוכות במרווחים שאינם גדולים מ-1.8…
  • הותקנו פתחי ניקוי ובקרה בקולטנים ובנקזים אופקיים כנדרש. הפתחים נגישים לתחזוקה.
  • לכל קבועה הותקן מחסום נפרד. לא הותקנו שני מחסומים ברצף על נקז יחיד. המחסומים מפולסים. המחסומים נגישים לתחזוקה.
  • מידות המחסום והנקז מתאימות להנחיות המתכנן.
  • השינויים בכיוון הזרימה נעשו כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1205.
  • אוור הקולטן: - קוטר האוור כקוטר הקולטן לפחות; - האוור מסתיים במקום המתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 1205.
  • קולטן החשוף לפגיעה מכנית מכלי רכב מוגן עד גובה 1.8 מ'.
  • בנקודת חיבור הקולטן לתא בקרה: - קוטר הקולטן 100 מ"מ לפחות; - לצורך המעבר משתמשים במצרה.
  • ניקוז מזגן אוויר ומכלים לגידול צמחייה נעשה דרך מחסום פעיל.
  • ניקוז קבועות במרתף נעשה באמצעות תת-נקז ומתקן שאיבה או לתא בקרה בעל מכסה הנמוך ב-20 ס"מ ממפלס רצפת המרתף. התא מותקן במקום מנוקז.
  • צנרת פלסטיק הותקנה בהתאם להוראות היצרן ולדרישות תקן ישראלי ת"י 1205.
  • מערכת נקזי גשמות מותקנת באופן שמי הגשמים אינם מנוקזים לתוך הביוב.
  • כל חצרות הנכס מנוקזות.
  • כאשר מפלס פני חצר גבוה ממפלס פני מכסה התא לקליטת מי הגשמים, מנוקזת החצר בכוח הכבידה: - בזרימה עילית; - באמצעות מערכת תיעול.
  • כאשר מפלס פני חצר נמוך ממפלס פני מכסה התא לקליטת מי הגשמים, מנוקזת החצר באמצעות מתקן שאיבה.
  • שטח החצר הפנימית המחובר לביוב אינו גדול ב-40 מ"ר.
  • - ניקוז הגג נעשה באמצעות גשמה או קולט מי גשמים או מזחילה; - כל גג מנוקז באמצעות גשמה נפרדת; - בגג מרוצף, שכבת המילוי שמתחת לרצפה…
  • מרפסות המבנה מנוקזות באמצעות גשמה נפרדת ממערכת ניקוז הגגות.
  • חומרי הגשמות מתאימים למפרט המתכנן ולדרישות התקן הישראלי ת"י 1205.
  • כאשר גשמה עשויה מצינור פלדה לא מגולוון: - פנים הצינור מצופה בשכבת מגן; - בהתקנה גלויה, הצינור מצופה בשכבת מגן גם מצִדו החיצוני.
  • לכל גשמה יש פתח נגיש במקומות אלה לפחות: - בחלק העליון; - במקום של שינוי כיוון.
  • התקנה: - קוטר הגשמה וקוטר מוצא קולט מי הגשמים אינם קטנים מ 90-מ"מ; - הקולט מצויד במִכבר; - קוטר הנקז כקוטר מוצא הקולט.
  • גגות משופעים מנוקזים במזחילות המחוברות לגשמות.
  • נקזי גשמות אופקיים: - חומר הנקז מתאים למפרט המתכן ולתקן ישראלי ת"י 1205. - נקזי הגשמות מותקנים בשיפוע המתוכנן; - פתחי ניקוי ובקרה…
  • כאשר הצנרת והאבזרים עשויים מפוליאתילן בעל צפיפות גבוהה: - לצינור בקוטר עד 160 מ"מ הותקן חבק ברוחב 30 מ"מ; - לצינור בקוטר 200 מ"מ…
  • החבקים מקיפים את מרבית הצינור. בהיעדר הנחיות המתכנן, הותקן מוט הברגה "8/ 3 עבור: - צינור בקוטר 110 מ"מ המותקן במרחק מרבי של 60 ס"מ…
  • חבק קיבוע: - החבק מעוגן בשקע מחבר שקוע ההתפשטות או באמצעות מחברי ריתוך חשמלי או באמצעות מחברים מונעי שליפה; - קוטר מוט התלייה…
  • ההתקנה בוצעה בעזרת מחבר שקוע התפשטות או באמצעות קטע התפשטות בהתאם לתוכניות: - בצמוד למחבר שקוע התפשטות הורכבה נקודת קבע; - המרחק…
  • התקנה אנכית: - מעל האבזר העליון בכל קומה הותקן מחבר שקוע התפשטות; - המרחק המרבי בין שני מחברי שקוע התפשטות קטן מ-6 מטר; - המרחק…
  • התקנה אופקית: המרחק בין שני חבקי החלקה קטן מקוטר הצינור כפול 10.
  • התקנה ללא התפשטות צירית: - המרחק בין החבקים קטן מקוטר הצינור כפול 10; - חבקי הקיבוע מוגנים באמצעות שני מצמדי ריתוך חשמלי או שני…
  • התקנה במשטחי בטון: - הצנרת קובעה לפני עטיפת הצנרת בבטון; - חיבורי הצנרת נעשו בריתוך פנים או בריתוך חשמלי; - בהסתעפות לקוטר קטן,…
  • המערכת עמדה בבדיקות אטימות.
  • המערכת מותקנת בהתאם לתוכניות הביצוע.
  • חומר הצנרת מתאים למפרט המתכנן ולדרישות תקן ישראלי ת"י 1205.
  • צינורות מפלדה לא מגולוונת מוגנים מפני שיתוך פנימי על ידי שכבת מגן. צנרת פלדה גלויה מצופה גם בציפוי מגן חיצוני.
  • בכל גשמה הותקן פתח בקרה נגיש - בחלקה העליון, ופתח נוסף - בכל מקום של שינוי בכיוון. המרחק האנכי בין פתחי הבקרה אינו גדול מ-15 מטר.
  • צנרת מיצקת ברזל המותקנת במעטפת בטון חוברה באמצעות מחברים מפלדה לא מחלידה.
  • צנרת מ-HDPE הותקנה בהתאם לדרישות התקן הישראלי ת"י 4476 חלק 2, כמפורט בטבלה א3. חיבורי צנרת HDPE בעמודים או כאלה העטופים בבטון נעשו…
  • התקנת צנרת אנכית ביציקת בטון: הצנרת עטופה בשכבת בטון בעובי של 9 ס"מ לפחות. הערה: הדרישה אינה חלה על צנרת בהשלמת קיר.
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • המערכת מותקנת בהתאם לתוכניות הביצוע.
  • מעברים דרך שלד המבנה בוצעו באמצעות שרוול מגן.
  • צנרת הספקת המים לא הותקנה ברכיבי השלד, ברצפת קומת הקרקע או ברצפת המרתף.
  • בנקודת החיבור בין מערכת מי השתייה למערכת אחרת מורכב אמצעי מתאים.
  • צנרת המים הותקנה בהתאם לתקן החל עליה. צנרת החשופה לקרינת שמש מוגנת בבידוד תרמי.
  • צנרת במילוי הרצפה עטופה בבטון. הצנרת עמדה בבדיקת אטימות בלחץ.
  • המרווחים בין נקודות התלייה של הצנרת מתאימים להנחיות יועץ האינסטלציה או לדרישות תקן ישראלי ת"י 1205 חלק 1, בהתאם לחומר הצנרת.…
  • צנרת פלדה מתאימה לתקנים החלים עליה.
  • לחץ הבדיקה יהיה 0.5 בר או בהתאם להנחיות המהנדס.
  • המערכת תעמוד בלחץ הבדיקה למשך 24 שעות, לא ירד הלחץ בתום הבדיקה.
  • במקומות שבהם לא ניתן לבצע בדיקת אטימות בלחץ מים, ניתן לבצע את הבדיקה בלחץ אויר או בחנקן.
  • במבנים יותקנו מוצרים מהרשימה הבאה: א. מוצרים בעלי תו-תקן ממכון התקנים הישראלי. ב. מוצרים המלווים בתעודת בדיקה של מכון התקנים…
  • המערכת מותקנת בהתאם לתוכניות הביצוע ובהתאם להנחיות יועץ הבטיחות.
  • במערכות כיבוי אש הותקנה צנרת מתכתית בלבד.
  • המרחק בין קו הספקת המים בקרקע ליסודות הבניין גדול מ-2 מ'.
  • מעברים דרך שלד הבניין בוצעו באמצעות שרוול מגן.
  • צנרת הספקת המים לא הותקנה ברכיבי השלד, ברצפת קומת הקרקע או ברצפת המרתף.
  • בנקודת החיבור בין מערכת מי השתייה למערכת אחרת מורכב אמצעי מתאים (מז"ח אל"מ או חכ"כ).
  • צנרת המים הותקנה בהתאם לתקן החל עליה (הצנרת אינה מותקנת באלמנטי בטון לא נושא).
  • צנרת במילוי הרצפה עטופה בבטון. הצנרת עמדה בבדיקת אטימות בלחץ.
  • המרווחים בין נקודות התלייה של הצנרת מתאימים להנחיות היועץ או בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1205, בהתאם לחומר הצנרת. בצינור אנכי…
  • צנרת פלדה מתאימה לתקנים החלים עליה. צנרת פלדה: - בצינורות פלדה לא בוצעו כיפופים; - תבריג הספח מוגן מפני שיתוך באמצעות חומר מתאים.
  • צנרת פלדה בקרקע מוגנת מפני שיתוך על ידי ציפוי חיצוני חרושתי מתאים. חיבורי הצנרת מוגנים בהתאם להנחיות התכן.
  • לא הותקן רכיב נחושת לפני צינור מגולוון (בהתייחס לכיוון הזרימה בצינור). מותקן מפריד דיאלקטרי בין צינורות ממתכות שונות. לצנרת פלדה…
  • הותקנו שסתומי ניתוק במקומות אלה: - בכל זקף בנפרד; - במכל האגירה; - במכל לחץ; - במכל כובד.
  • מכל אגירת מים שאינו מיועד למי שתייה: - הותקן מכסה המונע כניסת חרקים; - מערכת המילוי מוגנת מפני זרימה חוזרת; - הותקן צינור גלישה…
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • הצנרת תישאר בלחץ המים שלמשך 24 שעות, בתום הבדיקה לא יראו סמני רטיבות או נזילה מהצנרת.
  • צנרת ניקוז מרפסות תיבדק ממפלס היציאה מהמבנה ועד לגובה היציאה למרפסת הנמוכה ביותר.
  • הבדיקה תעשה על ידי מילוי הצנרת במים לאחר פקיקת הקצוות בפקקים זמניים. גובה המים יהיה בגובה המקסימלי הניתן למילוי בצנרת.
  • מערכות הולכת מים ללא לחץ כגון מערכות נקזים, קולטני שפכים, צנרת ביוב, ניקוז מי גשם וכדומה, יבדקו לאחר התקנתם ויעמדו בלחץ הבדיקה ללא…
  • המערכת תישאר במים למשך 24 שעות, בתום המועד לא יראו נזילות מים ומפלס המים לא ירד מעבר לאיוד של עד 5 מילימטר בחודשי הקיץ.
  • לאחר גמר ההתקנה יש לפקוק את החיבור לצינור הראשי של המגרש בפקק זמני. נדרש למלא במים את המערכת עד לגובה המקסימלי האפשרי.
  • לאחר השלמת התקנת המערכת ולפני כיסוי הצנרת יש לבצע בדיקת אטימות למערכת כולל תאי הבקרה.
  • לאחר המתנה שך כשעתיים, מפלס המים ירד עקב ספיגה במערכת, יש להשלים את גובה המים עד לנקודה הגבוה ביותר האפשרית.
  • יש לסגור את כל היציאות בפקקים זמניים ולנקז אויר חופשי הנמצא בתוך המערכת על ידי החדרת מים למערכת, ניקוז האויר יעשה על ידי פתיחת…
  • יש להתקין מד לחץ בצנרת בעל כושר מדידה של 30 אחוז מעבר ללחץ הבדיקה, רצוי ששעון הלחץ יהיה בעל הפרדה (שנתות) של 0.1 בר.
  • לאחר התייצבות הלחץ בצנרת, יש להמתין 60 דקות, במהלך הבדיקה יש לוודא שאין ירידת לחץ. בתום 60 דקות מוודאים שוב שלחץ הבדיקה נשמר.
  • במערכות שקיימים בהם ציוד או מכשירים או אבזרים שאינם מתוכננים לעמוד בלחץ הבדיקה כגון, מערכות סינון, מערכות ריכוך, מערכות הכלרה…
  • המערכת עמדה בבדיקת הלחץ במידה והלחץ בשעון לא ירד במשך 60 דקות ולא נראו סימני דליפה או רטיבות מסביב לצנרת הנבדקת.
  • מערכות המחוברות לרשת הספקת מי שתייה ציבורית של ספק מים, לחץ הבדיקה יהיה 12 בר לפחות או לחץ אחר כפי שיקבע על ידי המתכנן.
  • עבור מערכות בעלות מנגנוני הגברת לחץ כגון משאבות, לחץ הבדיקה יהיה לפחות 150% מלחץ המקסימלי של המשאבות.
  • יש לוודא שהותקן מפחית לחץ ובנוסף פורק לחץ המונע מהלחץ לעלות מעבר ללחץ הבדיקה או מהלחץ המקסימלי המותר במערכת בכדי להגן על ציוד מפני…
  • הבדיקה נערך לאחר גמר התקנת לכל חלקי המערכת כולל מגופים, ברזי קצה, מערכות בקרה ומשאבות לחץ.
  • מערכת הספקת מים, כולל מערכות מי שתייה, מערכות כיבוי אש, מערכות מתזים, מערכות סחרור ומערכות הסקה יבדקו בבדיקת אטימות לאחר גמר…
  • המרחק בין קו הספקת המים לצנרת הביוב גדול מ-1 מ', והמרחק בינו לבין הבניין גדול מ-2 מ'.
  • בנקודת החיבור בין מערכת מי השתייה למערכת אחרת מורכב אמצעי מתאים.
  • צנרת המים הותקנה בהתאם לתקן החל עליה.
  • צנרת החשופה לקרינת שמש מוגנת בבידוד תרמי.
  • הצנרת עמדה בבדיקת אטימות בלחץ.
  • צנרת בקרקע: | - קו הספקת המים המצטלב כם קו ביוב, עובר מעל קו ביוב בגובה של 30 ס"מ לפחות מעליו.
  • צנרת בקרקע: מרחק אופקי בין קו מי שתיה לקו ביוב גדול מ-1 מטר.
  • צנרת פלדה מתאימה לתקנים ישראליים ומתאימה להולכת מי שתיה.
  • בצינורות פלדה לא בוצעו כיפופים.
  • תבריג הספח מוגן מפני שיתוך באמצעות חומר מתאים.
  • צנרת פלדה בקרקע מוגנת מפני שיתוך על ידי ציפוי חיצוני חרושתי. חיבורי הצנרת מוגנים בהתאם להנחיות התכן.
  • מערכות צנרת פלסטיק על חלקיהן, והתקנת הצנרת מתאימות לתקנים החלים עליהן.
  • צנרת נחושת: הצנרת מתאימה לתקן הישראלי ת"י 1896 ועשויה מנחושת אלקטרוליטית.
  • לא הותקן רכיב נחושת לפני צינור מגולוון (בהתייחס לכיוון הזרימה בצינור). מותקן מפריד דיאלקטרי בין צינורות ממתכות שונות. נמנע מגע בין…
  • בצנרת פלדה המזינה מבנה בעל הארקת יסוד הותקן אבזר חיּוץ צמוד ככל שניתן לקו הבניין.
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • מעברים דרך שלד הבניין בוצעו באמצעות שרוול מגן.
  • צנרת הספקת המים לא הותקנה ברכיבי השלד, ברצפת קומת הקרקע או ברצפת המרתף.
  • צנרת המים הותקנה בהתאם לתקן החל עליה. צנרת החשופה לקרינת שמש מוגנת בבידוד תרמי.
  • צנרת במילוי הרצפה עטופה בבטון. הצנרת עמדה בבדיקת אטימות בלחץ.
  • המרווחים בין נקודות התלייה של הצנרת מתאימים להנחיות היועץ או לדרישות תקן ישראלי ת"י 1205, בהתאם לחומר הצנרת. בצינור אנכי הותקנו…
  • צנרת פלדה מתאימה לתקנים החלים עליה.
  • בצינורות פלדה לא בוצעו כיפופים.
  • תבריג הספח מוגן מפני שיתוך באמצעות חומר מתאים.
  • מערכות צנרת פלסטיק על חלקיהן, והתקנת הצנרת מתאימות לתקנים החלים עליה.
  • צנרת נחושת: הצנרת מתאימה לתקן הישראלי ת"י 1896 ועשויה מנחושת אלקטרוליטית.
  • לא הותקן רכיב נחושת לפני צינור מגולוון (בהתייחס לכיוון הזרימה בצינור). מותקן מפריד דיאלקטרי בין צינורות ממתכות שונות. נמנע מגע בין…
  • לצנרת פלדה במילוי הרצפה אין מגע עם חומרי הבניין שסביבה, והצנרת מוגנת מפני רטיבות.
  • בחלקו העליון של זקף מים לא מאוורר מותקן שסתום לשחרור האוויר. בחלקו התחתון של כל זקף הותקן שסתום עם פקק, המאפשר את הרקת הזקף.
  • הותקנו שסתומי ניתוק במקומות אלה: בכל זקף בנפרד; במכל האגירה; במכל לחץ; במכל כובד; בכל יחידת דיור.
  • בצינור היניקה הותקן מתקן מונע מערבולת.
  • הותקן צינור הרקה ברום שאינו גבוה מתחתית מכל הכובד.
  • הותקן צינור גלישה בעל שטח חתך כפול משטח החתך של צינור המילוי.
  • מכל אגירת מים המיועד למי שתייה: חומר המכל מתאים לדרישות התקן; הותקן מכסה המונע כניסת חרקים; מערכת המילוי מוגנת מפני זרימה חוזרת;…
  • במערכות כיבוי אש הותקנה צנרת מתכתית.
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • תוואי צנרת הביוב עובר בקו ישר בין תאי הבקרה.
  • המרחק בין צנרת הביוב לבין קיר בניין קיים גדול מ-1.5 מטר.
  • המרחק בין צנרת הביוב לקו הספקת המים גדול מ-1 מטר בכיוון האופקי, וגדול מ-30 ס"מ, בכיוון האנכי (קו הביוב נמוך מקו הספקת המים).
  • צנרת הביוב / תיעול ותאי הבקרה עמדו בבדיקת אטימות כמתואר בנספח זה ובתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 6.
  • צנרת הביוב עשויה מחומרים כמפורט במסמכי המתכנן.
  • החוליות של תאי הבקרה מתאימות לתקן הישראלי. תאי בקרה טרומיים מתאימים לתקן הישראלי. התקרות והמכסים לתאי בקרה מתאימים לתקן הישראלי.…
  • מחברים: החיבור בין צינורות העשויים מחומרים שונים נעשה באמצעות תא בקרה או מחבר מעבר או אבזר מעבר מתאים; המחברים אינם גורמים להפרעה…
  • הנחת הצנרת מתאימה לתקנים הישראליים ת"י 884 חלק 2 ות"י 4476 חלק 2.
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים שאינם משמשים למעבר כלי רכב מכוסה בשכבה של 30 ס"מ מעל קודקוד הצינור.
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים המשמשים למעבר כלי רכב מוגנת באחד מאמצעים אלה: | - עטופה מכל הצדדים בבטון מזוין בעובי 10 ס"מ לפחות.
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים המשמשים למעבר כלי רכב מוגנת באחד מאמצעים אלה: | - מכוסה בגובה 100 ס"מ - עבור צנרת מפלסטיק קשיח;
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים המשמשים למעבר כלי רכב מוגנת באחד מאמצעים אלה: | - מכוסה בשכבת כיסוי בגובה 80 ס"מ - עבור צינורות מיצקת פלדה…
  • תאי בקרה מותקנים במקומות שיש בהם: שינוי בכיוון זרימת שופכי הביוב, לרבות הסתעפויות; שינוי בשיפוע הצינור; שינוי בקוטר הצינור.
  • בתאי בקרה שעומקם גדול מ-125 ס"מ מותקנים שלבי דריכה רחבים או מדורגים.
  • המרחק האנכי בין שלבי דריכה רחבים - 30 ס"מ; המרווחים האנכיים בין השלבים אינם גדולים מ-50 ס"מ; שלב הדריכה העליון מותקן בעומק שאינו…
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: | - הזווית בין צִירֵי המבואים והמוצאים אינה קטנה מ-90°;
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: מותקן על בסיס של בטון מזוין הבולט למרחק של 10 ס"מ מקירות התא, כלפי חוץ.
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: | - שפת התעלה משופעת כלפי חוץ בזוית הגדולה מ-30°, ובגובה 7 ס"מ לפחות.
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: | - שיפוע התעלה הראשית 2% לפחות - עבור צינור בקוטר 110 מ"מ, ו-1% לפחות – עבור צינור בקוטר 160 מ"מ ויותר;
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: | - רוחב התעלה הראשית כקוטר הצינור המתחבר אליה;
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: | - כל המשטחים הפנימיים של תא הבקרה מצופים בשכבת טיח צמנט מוחלק;
  • חיבור צינורות לתא הבקרה: לתא בקרה מבטון: על ידי מחבר קשיח עם אטמים המתאימים לסוגי הצנרת השונים; לתא בקרה מפוליאתילן: כמפורט בתקן…
  • מידות תא הבקרה וקוטר הפתח במסגרת מתאימים לדרישות המתכנן ולדרישות התקן הישראלי ת"י 1205. שיפוע הצנרת בין תאי בקרה מתאים לתכן, עם…
  • מפל חיצוני לתא: מותקן כנדרש; מפל חיצוני בתאי בקרה מבטון, עטוף בטון מסביב לצינור בעובי 10 ס"מ לפחות; במפל חיצוני, המרחק המרבי בין…
  • מפל פנימי לתא: מותקן כנדרש; מותקן בתא שקוטרו או רוחבו 100 ס"מ לפחות.
  • בור האיסוף מצויד בפתח גישה; פתח הגישה כולל מכסה אטים.
  • סוג המשאבה ותכונותיה מתאימים לתוכנית הביצוע; המשאבות אושרו להתקנה על ידי המתכנן; במשאבה קיים מעבר חופשי של 65 מ"מ לפחות.
  • מערכת הפיקוד הבקרה מפעילה את המשאבה או את המשאבות הן בצורה אוטומטית והן בצורה ידנית. מערכת הפיקוד והבקרה כוללת התרעה אוטומטית, הן…
  • מערכת הפיקוד והבקרה לתיעול חוברה לזרם חיוני.
  • האוור של בור האיסוף בקוטר 50 מ"מ (2") לפחות; צינור האוור בולט מעל גג הבניין לגובה של 30 ס"מ לפחות; בקצה העליון של האוור מותקן ברדס…
  • צינורות היניקה והסניקה בקוטר 75 מ"מ (3") לפחות (למעט במשאבות בעלות מערכת ריסוק או טחינה); הצינורות עשויים מחומרים עמידים בפני…
  • צינור הסניקה מחובר לביוב במפלס הגבוה ב-50 ס"מ לפחות מפני מכסה תא הבקרה, או מחובר לביוב בשסתום חד-כיווני מתאים, הנגיש לתחזוקה.
  • יחידת שאיבה להתקנה גלויה: המתקן מתאים לדרישות המתכנן ומותקן רק במקום שאושר על ידי המתכנן; המתקן מחובר למערכת הביוב והשפכים בהתאם…
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • תוואי צנרת מי הגשם עובר בקו ישר בין תאי הבקרה.
  • המרחק בין צנרת מי הגשם לבין קיר בניין קיים גדול מ-1.5 מ'.
  • המרחק בין הצנרת לקו הספקת המים גדול מ-1 מ', בכיוון האופקי, ומ-30 ס"מ, בכיוון האנכי.
  • צנרת ניקוז מי הגשם ותאי הבקרה עמדו בבדיקת אטימות כמתואר בנספח זה ובתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 6.
  • החוליות של תאי הבקרה מתאימות לתקן הישראלי. תאי בקרה טרומיים מתאימים לתקן הישראלי. התקרות והמכסים לתאי בקרה מתאימים לתקן הישראלי.…
  • מחברים: החיבור בין צינורות העשויים מחומרים שונים נעשה באמצעות תא בקרה או מחבר מעבר או אבזר מעבר מתאים; תיעול הבניין לא נּוקב לצורך…
  • הנחת הצנרת מתאימה לתקנים הישראליים ת"י 884 חלק 2 ות"י 4476 חלק 2.
  • קוטר צינור תיעול אינו קטן מ-160 מ"מ.
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים שאינם משמשים למעבר כלי רכב מכוסה בשכבה של 30 ס"מ מעל קודקוד הצינור.
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים המשמשים למעבר כלי רכב מוגנת באחד מאמצעים אלה: | - עטופה מכל הצדדים בבטון מזוין בעובי 10 ס"מ לפחות.
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים המשמשים למעבר כלי רכב מוגנת באחד מאמצעים אלה: | - מכוסה בגובה 100 ס"מ - עבור צנרת מפלסטיק קשיח;
  • צנרת העוברת מתחת לשטחים המשמשים למעבר כלי רכב מוגנת באחד מאמצעים אלה: | - מכוסה בשכבת כיסוי בגובה 80 ס"מ - עבור צינורות מיצקת פלדה…
  • תאי בקרה מותקנים במקומות שיש בהם: שינוי בכיוון הזרימה, לרבות הסתעפויות; שינוי בשיפוע הצינור; שינוי בקוטר הצינור.
  • בתאי בקרה שעומקם גדול מ-125 ס"מ מותקנים שלבי דריכה רחבים או מדורגים.
  • המרחק האנכי בין שלבי דריכה רחבים - 30 ס"מ; המרווחים האנכיים בין שלבים אינם גדולים מ-50 ס"מ; שלב הדריכה העליון מותקן בעומק שאינו…
  • תא בקרה מבטון הבנוי באתר: מותקן על בסיס של בטון מזוין הבולט למרחק של 10 ס"מ מקירות התא, כלפי חוץ; הזווית בין צירי המבואים והמוצאים…
  • צינור הסניקה מחובר לתיעול במפלס הגבוה ב-50 ס"מ לפחות מפני מכסה תא הבקרה.
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • צנרת העוברת במקלט ואינה משמשת את המקלט הופרדה מחלל המקלט באמצעות קיר בטון בעובי 10 ס"מ לפחות המחובר מונוליתית לרצפה ולתקרה.
  • צנרת של מִתקן תברואה העוברת במקלט משמשת את המקלט בלבד.
  • צינור אוויר המשרת את המקלט חובר לאוויר של קולטן או לאוורים אחרים באופן המונע אפשרות הזרמת שפכים מתוך הקולטן אל צנרת המקלט.
  • מעבר צנרת דרך קיר המקלט בוצע בעזרת שרוול ייעודי בהתאם לפרט מאושר של פיקוד העורף.
  • צנרת העוברת דרך קיר חיצוני מוגנת מפני הדף.
  • קבועות שרברבות, צנרת ומתלים מותקנים במרחק הגדול מ-10 ס"מ מקיר חיצוני.
  • המחברים והאבזרים של צנרת הספקת המים מתאימים לדרישות התקן הישראלי ת"י 1205 חלק 1.
  • בצנרת הספקת המים למקלט הותקנו שני שסתומים ראשיים, שסתום חיצוני ושסתום פנימי.
  • התקנת צנרת הספקת מים חיצונית תת-קרקעית: עומק ההתקנה גדול מ-60 ס"מ מרום פני הקרקע הסופיים; שסתום חיצוני הותקן סמוך לקיר המקלט…
  • קיר המגן בולט לגובה 15 ס"מ לפחות מעל שרוול המעבר; בין קיר המגן לקיר המקלט נשמר מרווח של 50 ס"מ לפחות.
  • קטע הצינור הגלוי מוגן על ידי קיר מגן מבטון; קיר המגן הוא בעובי 20 ס"מ לפחות וברוחב 40 ס"מ לפחות, ומוגבה 40 ס"מ לפחות מעל פני…
  • בקרבת השסתום קיים שילוט בגודל 20 ס"מ × 40 ס"מ; השילוט כולל את המילים: "שסתום הפסקה למקלט" וחץ המצביע על כיוון השסתום במפלס הקרוב…
  • התקנת צנרת הספקת מים גלויה בתוך המבנה: לפני מעבר הצנרת דרך קיר המקלט, מותקן שסתום ניתוק חיצוני; בקרבת השסתום קיים שילוט בגודל 20…
  • צנרת הספקת מים בתוך המקלט: צנרת הספקת מים בתוך המקלט הותקנה בהתקנה גלויה על פני הקיר במרחק הגדול מ-20 ס"מ מהתקרה; סמוך לכניסת…
  • מערכת נקזים ואוורים: לניקוז רצפת המקלט הותקן מתקן איסוף שפכים ושאיבתם או עוקה; צנרת הנקזים הותקנה בהתקנה גלויה או חשיפה.
  • לא הותקנה צנרת נקזים או אוורים בתוך קיר המקלט או בתוך קיר מעטפת המקלט.
  • מחברים ואבזרים למערכת הנקזים והאוורים מתאימים לנדרש בתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 2.
  • קבועות שרברבות ואבזריהן מתאימים לדרישות התקן הישראלי ת"י 1205 חלק 3.
  • מקלחת חירום כוללת: ראש מקלח קבוע בקוטר 10 ס"מ; צינור הספקת מים בקוטר 3/4"; שסתום מעבר לפתיחה מהירה; יציאת המים מראש המקלח - בגובה…
  • מתחת למכל הותקן מחסום רצפה לניקוז.
  • מכל האגירה למי שתייה: המכל עשוי מחומר תרמופלסטי בלתי שביר; נפח האגירה הכולל של המכלים מתאים לתוכנית המאושרת, אך נפח האגירה של כל…
  • המכל מותקן על מעמד, באופן שתחתיתו ברום 80 ס"מ מהרצפה; המכל מקובע לקיר בעזרת חישורים מפלדה מגולוונת.
  • לכל מכל הותקן ברז שתייה בקוטר 1/2" הנסגר מעצמו; הברז מותקן בגובה 5 ס"מ מעל קרקעית המכל; בקרקעית המכל הותקן ברז הרקה בקוטר 1/2";…
  • מוצא הקצה העליון של צינור הסניקה הוא בגובה 40 ס"מ לפחות מעל מפלס פני הקרקע / שכבת הבלימה / שכבת הפיצוץ; קצה צינור הסניקה בולט…
  • ניקוז עוקת איסוף: ניקוז עוקת איסוף המים במקלט תת-קרקעי נעשה על ידי צינור סניקה בקוטר 1" מפלדה מגולוונת; קצה צינור הסניקה בתוך…
  • למשאבה יש מקור זינה עצמי נוסף, כגון גנרטור המופעל באופן אוטומטי במקרה של כשל במקור הזינה הרגיל.
  • הותקנה משאבה נוספת, ידנית, המתאימה למפמ"כ 191; המשאבה הידנית מאפשרת את ריקון בור האיסוף.
  • מתקן שאיבה: מתקן שאיבה למקלט תת-קרקעי מצויד בהתאם לנדרש בתקן הישראלי ת"י 1205 חלק 4; המשאבה בעלת מעבר חופשי של 65 מ"מ.
  • אוור הותקן לכל נקז שאורכו גדול מ-3 מטר וקוטרו 110 מ"מ לפחות.
  • במקלט מבודד המחובר לביוב בכוח הכבידה, הותקן אוור אחד לפחות בקצה העליון של נקז שקוטרו 110 מ"מ.
  • לכל בור איסוף הותקן אוור בקוטר 110 מ"מ לפחות, בתקרת בור האיסוף.
  • בגג מקלט, האוור מסתיים בקשת בת 180° בעלת פתח הפונה כלפי מטה, המוגנת ברשת חוטים מגולוונים מרותכים או באבזר מונע הדף המאושר על ידי…
  • כאשר האוור מסתיים מתחת לגג העליון של הבניין, מותקן פתח האוור במרחק של יותר מ-3 מטר מכל פתח בבניין.
  • אוור: האוור עשוי מפלדה מגולוונת או מפלדה שחורה עם ציפוי במלט פנימי.
  • פתח האוור בולט לגובה 30 ס"מ מעל גג הבניין.
  • המערכת עמדה בבדיקת אטימות.
  • קיימת הפרדה בין מערכות מי השתייה באמצעים מתאימים, ניתן אישור בודק מוסמך על בדיקת המערכות.
  • צנרת הספקת מים החשופה לשמש מבודדת כנדרש.
  • קיים אישור על ביצוע ניקוי וחיטוי של מערכת המים על ידי קבלן מוסמך.
  • לחץ המים הקרים במבנה מתאים לתכנון.
  • חיבור מכל הדחה נעשה באמצעות צינורית פלסטיק תקנית או צינורית מתכת.
  • הותקן אמצעי להגבלת טמפרטורת המים החמים. נבדו מדגמית הטמפרטורה בברז מים החמים במחלקות האישפוז ובשירותים הציבוריים.
  • בבניין הותקנו ברזי כיבוי אש תקניים, 2 זרנוקים בקוטר 2" ובאורך 15 מ', ומזנק רב-שימושי שקוטרו 2" עם חצי מצמדת.
  • צנרת הקולטנים הקומות ובחצר מוגנת מפני השפעות אקלימיות ומכניות.
  • מחסומים גלויים מתאימים לתקנים.
  • פתחי הניקוי והבקרה למערכות הביוב והנקזים - נגישים.
  • בתחתית כל קולטן הותקן פתח בקרה נגיש.
  • לכל קבועת שרברבות (למעט סוללת כיורים) הותקן מחסום תקני נפרד.
  • בנקז לא הותקנו שני מחסומים ברצף.
  • מתקני תברואה המותקנים במרתף הבניין מנוקזים לביוב בעזרת תת-נקז ומתקן שאיבה או, לחלופין, מנוקזים בכח הכובד לתא בקרה הנמוך ב-20 ס"מ…
  • קבועות השרברבות מתאימות למפרט המתכנן.
  • שסתומים, ברזים, סוללות, מזרמים ומכלי הדחה מתאימים למפרט המתכנן.
  • התקנת קבועות שרברבות, ברזים, סוללות ושסתומים בתוך מחיצות קלות מלוחות גבס נעשתה באמצעות מסגרת הרכבה מתכתית, חרושתית, המוגנת מפני…
  • אסלה חוברה לנקז בעזרת אבזר תקני בעל פתח בקרה.
  • למחסום המותקן מתחת לאמבט או בארון קיים פתח גישה.
  • תא המקלח מחובר למחסום.
  • המכסים לתאי בקרה תקניים.
  • מין המכסה של תא הבקרה הוא כפי שנקבע בתוכניות או מתאים לעומס הצפוי עליו.
  • תא בקרה: מכסה תא הבקרה מוגבה לגובה הסופי של פני השטח; המרחק בין מפלס פני המכסה לבין הקו העליון של החוליה קטן מ-30 ס"מ.
  • הותקנו שלבי דריכה לתא הבקרה שעומקם גדול מ-125 ס"מ; שלב הדריכה העליון הותקן בעומק של 40 ס"מ ממפלס פני המכסה ובצמוד לפתח תא הכניסה.
  • מידות תאי הבקרה ומיקומם מתאימים למפרט המתכנן.
  • מפל פנימי הותקן בהתאם לתוכניות לתא בקרה קיים, כאשר קוטר התא 100 ס"מ לפחות.
  • מתקן שאיבת שפכים: קיימת מערכת פיקוד ובקרה המאפשרת הפעלה והדממה של המשאבה; בלוח הפיקוד קיימות מערכות התרעה קולית וחזותית המתריעות…
  • קיים אוור לבור האיסוף בקוטר 50 מ"מ לפחות. האוור מסתיים 30 ס"מ מעל גג המבנה.
  • קו סניקת המשאבה חובר באמצעות גמל המותקן בגובה 50 ס"מ מעל מכסה תא הבקרה או באמצאות שסתום חד-כיווני לשפכים הנגיש לתחזוקה.
  • לקבועת שרברבות בודדת הותקן מתקן שאיבה גלוי באישור המתכנן.
  • טמפרטורת המים החמים בכל חלקי המערכת מתאימה לדרישות W02 כולל טמפרטורת המים החוזרים למקור החום.